יום שני, 19 באוקטובר 2009

תאוות הבצע של של עמותות הרווחה בחסות מדינת ישראל - שיקולים זרים

עמותות הרווחה הנן מלכ"רים המקבלים מענקים כספיים ממשרד הרווחה וכספי תרומות. אלו הפנימיות, מעונות, מרכזי חירום, ועוד מוסדות, אשר נציגיהם מכרכרים בלשכות הרווחה העירוניות לקבל עוד ילדים ל"טיפולים" שמתבררים כחסרי תועלת ומזיקים.
מדינת ישראל אישרה תקציב של כ- 200 מיליון שקל מתנה לארגונים אלו, ע"פ תחנוניו של שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, עקב המשבר הכלכלי.
מדוע לא באו לקבל את הכסף? בגלל תנאי הסף של 34,000 שקלים משכורת מנכ"ל עמותה (כמשכורת מנכ"ל משרד ממשלתי).
.
המאמר הארגונים החברתיים לא שמעו על מצוקה , The marker , מירב ארלוזרוב , אוקטובר 2009

במשרד הרווחה הופתעו. המשרד פירסם לפני כמה חודשים קול קורא לארגוני המגזר השלישי והאיץ בהם לפנות אליו בבקשת סיוע - מענק ממשלתי בשיעור של 10% מהתקציב השנתי של הארגונים החברתיים. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שמדובר באירוע יוצא דופן. לא בכל יום המדינה מציעה לסייע לגופים פרטיים חינם אין כסף, על חשבונה. למעשה, מדובר באירוע יוצא דופן גם ברמה העולמית. ישראל, מתברר, היא המדינה הראשונה (והיחידה עד כה) בעולם שהחליטה, בעקבות המשבר הכלכלי, להגיש סיוע ממשלתי ממוקד לארגונים החברתיים. רק בריטניה עשתה מהלך דומה, אבל בהיקף מצומצם בהרבה.
נו, אז הנה המדינה מחליטה לפתוח את ידיה הקמוצות ולהעמיד מענקים ממשלתיים לארגונים חברתיים, ומה קורה? זהו, שלא הרבה. או ליתר דיוק: קרה הרבה פחות מכפי שציפו.
נתוני רשם העמותות מלמדים כי בישראל פועלות כ-9,000 עמותות שקיבלו אישור על ניהול תקין (אישור של רשם העמותות כי הן מתנהלות בצורה כספית ראויה) ל-2009. כ-3,000 מהן הן עמותות הפועלות בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות והקליטה. הממשלה סימנה את 3,000 העמותות הללו כראויות לסיוע. היא העמידה לרשותן מענק של 200 מיליון שקל - 100 מיליון ב-2009 ו-100 מיליון נוספים ב-2010 - שנועד לאפשר לעמותות הללו לשרוד את המשבר העולמי.
ארגוני המגזר השלישי עוסקים בשורה ארוכה של פעילות התנדבותית וסיוע לשכבות המצוקה. פעילותם של הארגונים הללו ממומנת, לרוב, מתקציבים ממשלתיים - משרד הרווחה מעביר כל שנה 1.5 מיליארד שקל לעמותות העוסקות בתחומי הרווחה, מכספי הכנסות עצמיות, ובעיקר מכספי תרומות. הרכיב השלישי הוא הבעייתי: המשבר העולמי פגע קשות בתרומות לארגונים החברתיים, בעיקר תרומות שהגיעו מיהודי העולם, ואיים על המשך פעילותם.
"המשבר נתן מכה נוראה להרבה מאוד מהגופים החברתיים", אמר שר הרווחה יצחק הרצוג ל-TheMarker, "והממשלה הבינה שהיא חייבת להיחלץ לעזרתם. היה ברור לנו שהענף יהיה חייב לעבור שידוד פנימי בעקבות המשבר: התייעלות, מיזוגים בין עמותות שונות והעלמת חלק מהארגונים, אבל היה ברור גם שהמדינה חייבת להכיר בחשיבות המגזר השלישי ובצורך להבטיח את המשך קיומו".
המדינה, במסגרת ההסכם הקואליציוני בין מפלגת העבודה לליכוד, אכן הכירה בכך והחליטה להעמיד סיוע של 200 מיליון שקל למגזר השלישי. אפילו הוקמה ועדה בין-משרדית בראשותו של מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', שקבעה את הקריטריונים לקבלת הסיוע: עמותות בתחומי הרווחה, עם ותק של שנתיים לפחות, שלפחות חלק מתקציבן ממומן מכספי תרומות, שנפגעו בעקבות המשבר הכלכלי ואשר יהיו מוכנות לעבור אבחון כלכלי-ארגוני של רואה חשבון חיצוני. אה, כן, היה עוד קריטריון אחד: שכרם של חמשת הבכירים בעמותה לא יעלה על שכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי. קרי, 34 אלף שקל בחודש.
הקול הקורא שפירסם משרד הרווחה פירט את כל הקריטריונים הללו. במכוון, הקול הקורא הופנה לכל הארגונים החברתיים בישראל. גם ארגוני הסנגור, שמתוקף תפקידם עוסקים בתקיפתה של הממשלה, נכללו בפניה. "חשבנו שבמדינה דמוקרטית צריך לסייע גם לארגונים הללו, אפילו שהממשלה לא אוהבת אותם", אמר איצקוביץ' ל-TheMarker.
המועד האחרון להיענות לפנייתו של משרד הרווחה היה בתחילת ספטמבר. למרבה ההפתעה, מתוך קהל יעד של 3,000 עמותות, רק 600 פנו בבקשת סיוע. הרבה פחות מהציפיות המוקדמות של המשרד.
הכיצד מספר הפונים היה מועט כל כך? לאיצקוביץ' יש שלושה הסברים אפשריים. האחד, שלא כצעקתה, ובעצם הארגונים החברתיים לא נפגעו קשות מהמשבר הכלכלי. ההסבר השני הוא שלארגונים החברתיים יש בעיות עם תקינות ניהול הספרים שלהם. שני ההסברים הללו פחות משכנעים, כי הרי העמותות קיבלו אישור ניהול תקין מרשם העמותות, וקשה להניח שהמשבר הכלכלי לא פגע בהן כלל. "הממשלה הרי מציעה לארגונים החברתיים לקבל, כמענק, 10% מהתקציב העצמאי שלהם, זה שמושג מהכנסות עצמיות ומכספי תרומות", אומר איצקוביץ'. "בארגונים בינוניים מדובר במענק של מיליוני שקלים. למה שמישהו לא ירצה לקבל זאת?".

נו, למה? כאן מגיע ההסבר השלישי של איצקוביץ', השואב גם מלא מעט פניות שהיו מצד הארגונים החברתיים אל משרד הרווחה בעניין זה: הגבלת השכר. העובדה שרק ארגון חברתי, ששכר בכיריו אינו עולה על 34 אלף שקל בחודש, יכול היה לפנות בבקשה סיוע, ניפתה כנראה חלק גדול מהארגונים החברתיים הפוטנציאליים.

במלים אחרות, הארגונים החברתיים עוסקים במצוקה חברתית - אבל עליהם עצמם המצוקה פסחה. שכר המנהלים, כנראה בחלק לא קטן מהארגונים החברתיים (ובל נכליל - לא מדובר בכולם), גבוה משכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי. הרצון של המדינה לסייע לארגונים החברתיים חשף אותם בקלקלתם, ובקלקלת הנורמות הפסולות שעל פיהן הם מתנהלים.

"זה איתות לבעיה שהארגונים החברתיים יצטרכו לטפל בה", אומר על כך הרצוג, ואילו איצקוביץ' כבר חושב קדימה. משרד הרווחה שוקל עתה לקדם הצעת חקיקה שלפיה ארגון חברתי שמשלם שכר גבוה למנהליו לא יוכל לקבל תקציבים ממשרד הרווחה; ושהארגונים החברתיים יהיו חייבים לחשוף בפני הציבור את שכר המנהלים - כדי שהציבור יידע למה משמשים כספי התרומות שלו.

עמותת "אור שלום" - תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון

קישורים:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה