פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה פסולים מהותית

31.10.2018 - כל צווי החיפוש שהוציא שופט המעצרים עלאא מסארווה שהאריך מעצר הבלוגרים בתקופת מעצר הימים מה- 27.02.2017 עד ה- 06.04.2017 , פסולים מהותית. כך עולה מבירורי תלונות נגד השופט מסארווה. הצווים חסרים מהות החשד והעילה למתן הצו, הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים, מספר תיק בית משפט, שם השוטר שהופיע בפני השופט מסארווה בעת מתן הצו והוזהר כדין ועוד..
ניכר כי הצווים הוצאו כולם כלאחר יד ללא ביקורת שיפטית.
תגובת הנציב בעניין העולה מהבירורים היא מדובר בתקלה מערכתית רבת שנים וכי תהליך ההכשרה שעובר שופט חדש טעון שיפור.
מצורפת דוגמא לצו חיפוש לקוי שהוציא השופט מסארווה ובירור הנציב בעניין.

לצפיה / הורדה בירור התלונה נגד השופט עלאא מסארווה בפורמט pdf הקלק כאן

צו חיפוש לקוי לדוגמא שהוציא השופט מעצרים עלאא מסארווה

בירור תלונה על צו חיפוש לקוי לדוגמא שהוציא השופט מעצרים עלאא מסארווה

פרשת הבלוגרים: נציב תלונות הציבור על שופטים: "אין להשלים עם מצב בו בעל דין מתייצב לדיון כאשר הוא אזוק בידיו או ברגליו"

אוקטובר 2018 - בתלונה נטען כי מעל לשנה סובלת הגב' שם טוב כבת 50 מהתעללות מתמשכת ע"י הולכתה אזוקה בידיה וברגליה בפומבי ובאולם בית המשפט . ב- 18.10.2017 הולכה הגב' שם טוב בפומבי אזוקה בידיה ורגליה כשסוהרת שב"ס אוחזת בכפות ידיה לעיני קהל במסדרון בית המשפט המחוזי ת"א (צורף סרטון לתלונה). בנוסף ב- 06.11.2017 הובאה הגב' שם טוב לאולם הדיונים בפני כב' השופטת דומב כשהיא כפותה ברגליה לעיני קהל (צורף הפרוטוקול לתלונה). יש דוגמאות נוספות להתעללויות מעין אלו.

אירוע התלונה

במאי 2018 בתחילת דיון משפטי בעניין הגב' שם טוב בפני השופט התברר כי הגב' שם טוב הובאה לאולם הדיונים בבית המשפט כשאזיקים לרגליה בניגוד לחוק ולתקנות. כב' השופט אמר אמירה בסגנון: "בטעות אזקו אותה באולם הדיונים". השופט לא נזף או ביקר או העביר לידיעת הממונים התנהגות שב"ס. הדיונים מוקלטים ע"י בית המשפט.

החלטת הנציבות

הנציב הציג קטעים מהפרוטוקול בהם השופט הורה לשב"ס להסיר האזיקים מיד ולכן קבע כי השופט פעל כשורה.
הנציב קבע כי "ככלל אין להשלים עם מצב בו בעל דין מתייצב לדיון כאשר הוא אזוק בידיו או ברגליו" עוד הוסיף הנציב כי "ראוי שכל הגורמים הנוגעים בכך יעשו את כל הנדרש על מנת שתקלה זאת לא תישנה".

מצורף בירור התלונה

בירור תלונה נגד שופט - לא נזף בשב"ס על איזוק עצירה בפרהסיה

הסיכול של הפרקליטות והסנגוריה נגד לורי שם טוב למימון הוצאות הגנה, ואטימות בית המשפט

23.10.2018 - לורי שם טוב טוב עצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים נגד שופטים ועובדות סוציאליות שלטענת הפרקליטות פרסמה. על מנת לצאת מהמבוי הסתום אליו נקלעה באין יכולתה למצוא מפקחים ע"פ החלטת בית המשפט הגישה שם טוב ערר על ראיות לכאורה ומסוכנות.
הסנגוריה מתנגדת לערר שהוגש ללא רשותה וגם מתנגדת כי שם טוב תסתייע מהמדינה לייצוג עו"ד לערר. גם הפרקליטות התנגדה למימון עו"ד.
השופטת החליטה לדחות הבקשה למימון המדינה לסנגור משום שלטענתה סיכויי הערר להתקבל נמוכים, וכי הסנגוריה ייצגה את לורי בצורה טובה.

לצפייה / הורדת החלטת הרשמת שרית עבדיאן הקלק כאן

פרשת הבלוגרים: דיון בפני הרשמת שופטת שרית עבדיאן על מימון סנגור לערר לורי

22.10.2018 - דיון חריג התקיים היום בבית המשפט העליון בפני הרשמת עבדיאן. מדובר בבקשה של לורי שם טוב למימון ייצוג עו"ד מטעמה בערר שהגישה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ולמסוכנות.
בדיון נכחו נציגי הפרקליטות והסנגוריה הציבורית שהתנגדו לבקשה, ולורי העצירה מזה כ- 20 חודשים, המבקשת. הסנגוריה אינה רוצה לייצג את לורי בערר וגם מתנגדת למימון ייצוג בערר.
נימוקי הפרקליטות והסגוריה היו בעיקר כי מדובר בהליך סרק לטענתם שאינו ההליך העיקרי בו מיוצגת שם טוב ע"י הסנגוריה ולכן אינם רואים צורך במימון הייצוג על ידי המדינה.
לורי טענה מנגד כי מדובר "בערעור גורלי בבית משפט זה", וכי הסנגוריה התפטרה מייצוגה בתיק המעצרים. בנוסף הסנגוריה משלמת לסנגורים שכר טירחה נמוך עשרות מונים מהנדרש לניהול תיק כזה.
השופטת דחתה את ההכרעה.

לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן

לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות

15.10.2018 - לורי שם טוב הגישה הבוקר ערר לבית המשפט העליון בש"פ 7235/18 . להלן קטע מהערר:

העוררת מתכבדת להגיש בזאת ערר על החלטת כב' השופט הימן מבית המשפט המחוזי בת"א מתאריך 03.10.2018 בתיק מ"ת 14280-04-17 אשר בה דחה כבוד השופט הימן וכן בקשת העוררת לחזור בה מהסכמה לכאורה תחת לחץ לראיות לכאורה, לעיין לראשונה בעילת המעצר, לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולעיין מחדש בקביעות המסוכנות.

העוררת ביקשה מבית משפט קמא לאפשר לה לחזור בה מהסכמה לראיות לכאורה, אשר נתנה תחת לחץ של בית המשפט והסנגור על מנת לנדב לבית המשפט הסכמה מאולצת ללא תמורה, בתאריך 10/9/2017, ולעיין מחדש בהחלטת המעצר עד תום ההליכים בהתחשב בכך שהעוררת כופרת בראיות לכאורה, בחלוף הזמן מאז הדיונים בראיות לכאורה, בכרסומים בראיות לכאורה שנתגלו באופן כללי ובפרט בקבילות הצווים שבאמצעותם אספה המשטרה ראיות, ובמסוכנות. יודגש שלגבי בדיקת בית המשפט את עילת המעצר והראיות לכאורה לא התקיימה בדיקה קודמת, וזוהי בקשה לבדיקה ראשונית. מאחר ובית המשפט כן קבע קביעות קודמות לגבי מסוכנות, הרי שרק לגבי כך מדובר בעיון מחדש.

כמו כן ביקשה העוררת להוסיף טיעונים שהסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית לא טען בדיון הראשון (10.9.2017) כגון אכיפה סלקטיבית, ביקורת פוליטית, וכן שהעונש הצפוי לא יהיה יותר משנתיים. פסקי דין שניתנו או נתגלו מאז ההחלטה הקודמת פועלים לטובתה של העוררת.

לפיכך מתבקש בית המשפט העליון לקבוע שטעה בית המשפט קמא בכך שלא התיר לעוררת לחזור בה מהסכמתה הלכאורית לראיות לכאורה, טעה בהחלטתו שהסכמה לראיות לכאורה מחייבת את העוררת ללא יכולת לסגת ממנה, וכן טעה בית המשפט קמא בכך שלא הסכים לעיין לראשונה בראיות לכאורה, ולבדוק טענות שקיימות חולשות משמעותיות באיכות הראיות לכאורה, שהראיות אינן מקימות עילת מעצר (בפרט כשמדובר בחופש ביקורת על בתי המשפט עצמם, והזרוע הארוכה שלהם, עובדות סוציאליות).

טעה בית המשפט קמא בכך שסירב לדון בטענת העוררת כי הלכת זאדה פוגעת בנאשמים באופן אנוש, שכן הלכה זו מאפשרת חממה לסיפורי בדים, זכ"דים מגמתיים, מסמכים ספקולטיביים, ומסמכים חסרי פשר שאותם אפשר להציג באופן מסוף ולהשיג מעצר עד תום ההליכים. הגיעה העת שבית המשפט יאמץ את דעת המיעוט של השופטת דורנר בהלכת זאדה ויבדוק אן הראיות בעלות משקל של מעבר לספק סביר, ולא סתם ראיות גולמיות ומגמתיות.

כמו כן טעה בית המשפט בהערכת המסוכנות כשמדובר בעברות החוסות תחת חופש הביטוי, והנזק היחיד הנטען הוא נזק לשם טוב, לכאורה. בדיון הראשוני בית המשפט לא שקל נסיבות אישיות כי אלה לא הוצגו בפניו מחמת אי מוכנותו של הסנגור מטעם הסנגוריה.

הליך החקירה בעניינה של העוררת טרם מעצרה ובתקופת מעצר הימים לקוי ביסודו הואיל ונעשה ללא ביקורת שיפוטית הולמת. כל הצווים שמהם הופקו תוצרים וראיות לכאורה, לקויים. נראה כי השופטים המעורבים בחתימה על צווי בתקופת החקירה הסמויה שימשו סניף של התביעה וחתמו כחותמת גומי. כך גם קבע נציב תלונות הציבור על שופטים השופט בדימוס אליעזר ריבלין. הצווים נחתמו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית מבלי שהיושב/ת על כס השיפוט בדק/ה על מה הוא חותם.

העוררת טוענת כי לא ניתן לייצר עילת מעצר סטטוטורית בגין שימוש במקלדת. מקלדת אינה שקולה לנשק חם או נזק גוף. נזק לשם טוב מקומו בבית משפט אזרחי, ואין עילת מעצר שכזו שלשם שמירה על שלום הציבור עוצרים את מי שמביע ביקורת פוליטית באמצעות שימוש במקלדת נגד המשטר ועושי דברו. מי שייצר את עילת המעצר בגין עבירות פרסום וביטוי היה כבוד השופט סולברג ביום ה 5 למעצר לפני 20 חודש, והוא עשה זאת בדרך של הטלת רפש בעוררת, הטרדתה המינית בפומבי, החפצתה, והכל באמצעות פתגם מספר משלי הממשיל את העוררת לזונה מופקרת ששפתיה נוטפות דבש, מסתובבת עם חרב דו כיוונית ונועצת את חרבה בגברים פתאים. כאשר שופט עליון מפליג בדמיונו לעולמות התנ"ך, ידיהם של שופטי המחוזי כבולות לאותו פתגם תנכ"י, וגם הם מחויבים לראותה כזונה אפיקורסית ופתיינית.

עוד יצוין שהעוררת עצורה 20 חודשים ולמעשה משלמת מקדמה על חשבון העונש. העוררת הביאה בפני כבוד השופט הימן רשימת גזרי דין המראים כי לא צפוי לה עונש של יותר משנתיים, כך שהיא עתידה להיות יצורה יותר מהעונש שתקבל. בית המשפט קמא לגלג על טענה זו וקבע כי זו השערה.

בנוסף, הסנגוריה נטשה את העוררת והודיעה על הפסקת ייצוג. היות והעוררת נשארה ללא ייצוג, לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר וחובה לשחרר אותה, שהרי היא עצורה כאשר לא ניתן להטיל עליה עונש מאסר. הסנגור הציבורי הזדרז ומינה לעוררת סנגוריות חדשות מבלי שביקשה זאת, רק כדי להבטיח שניתן יהיה להטיל מאסר על העוררת. מכך ברור שהסנגוריה משתפת פעולה עם התביעה ושל בית המשפט.

לורי שם טוב הגישה ערר לעליון על החלטת כב' השופט אברהם הימן לדחות בקשתה על אי הסכמתה לראיות לכאורה ומסוכנות

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – הוצאת צו המצאת מסמכים לקוני ולקוי כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית

אוקטובר 2018 - מדובר בצו המצאת מסמכים מדצמבר 2015 (מצורף) אשר נחתם ואושר ע"י השופט. בצו לא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר מהות החשד והעילה להוצאתו. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי שהראיות נמצאות בתיק משטרה מספר 311470/2015.
בסעיף 2 בצו רשום כי הוא מופנה לחברת גוגל לספק המסמכים אולם בסעיף 3 בצו מוסבר כי החשד שהפרטים נמצאים בחברת פייסבוק. אילו השופט היה קורא על מה הוא חותם בוודאי היה שואל את עצמו, אם הראיות נמצאות בחברת פייסבוק מדוע הוא מוציא צו לחברת גוגל?.
התנהלות זאת ומה שצוין לעיל מראים שהשופט חתם על הצו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית.
בנוסף ניתן בקושי לקרוא את שם השופט שחתם על הצו ואת התאריך שבו נחתם.
בתלונה צוין כי מדובר בהתנהגות פסולה ולקויה הפוגעת בערכיה הדמוקרטים של מדינת ישראל, בכבוד באדם חירותו, ומבזה את בתי המשפט. מדובר בהתרת דמם של חשודים כפי שכתב כב' השופט סולברג בפרשה בש"פ 1999/17 פסקה 9 (03.03.2017): "פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאוד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם".
עוד נרשם בתלונה כי השופט חושף בהתנהלותו הלקויה והפסולה את ההליך השיפוטי לשיבושים וליקויים ובכך פוגע באמון הציבור וזכויותיהם של נאשמים.

התלונה הועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.
מצורף צילום הצו.

צו המצאת מסמכים לקוי - בית משפט השלום תל אביב

הגבולות המטושטשים של אפי נוה

ההסתבכות של עורך הדין אפי נוה: יושב ראש לשכת עורכי הדין וחבר הועדה למנוי שופטים. חשוד שהבריח את חברתו במעבר הגבולות בנתב"ג. הערב נחשף כי זה לא המקרה היחיד שמעלה סימני שאלה לגביו. כל הפרטים.
יוסי מזרחי | החדשות | 13/10/18 , Mako

השופט נעם סולברג האריך מעצר העיתונאית לורי שם טוב בעוד חמשה חודשים

09.10.2018 - שם טוב עצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים על עובדות סוציאליות ושופטים שלטענת הפרקליטות פרסמה ברשת האינטרנט.
השופט סולברג האריך מעצרה בעוד חמשה חודשים בנימוקים לקונים מבלי להתייחס כלל לכתב ההגנה של שם טוב.
סולברג ציטט בהחלטתו (להלן צילום ההחלטה) אמירות כאלו ואחרות שנכתבו בעבר הרחוק והקרוב של קצין המבחן ושופטים כעילה להמשך המעצר.

לצפיייה / הורדת החלטת השופט נעם סולברג בש"פ 6589/18 מה- 09.10.2018 הקלק כאן

החלטת השופט נעם סולברג להארכת מעצר העיתונאית לורי שם טוב בעוד חמשה חודשים

לורי שם-טוב בעליון - סיכום הדיון אצל נעם סולברג על הארכת מעצר לפני משפט בתום 20 חודש 09.10.2018

09.10.2018 - מתוך דף פייסבוק    Joseph Zernik

דיון יוצא דופן היום בעליון. בפעם הראשונה מאז התפוצצה הפרשה, לורי זכתה להשמיע את קולה ללא תיווך של הסניגוריה הציבורית. לורי דיברה מליבה, ואמרה את מה שהיה צריך להיאמר כבר מזמן: לורי היא אסירה פוליטית. אמא שילדיה נלקחו ממנה, אמא שכולה לילדים חיים. עקב כך הפכה לפעילה נגד בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה. עכשיו, המערכת כולה מנסה להתנקם בה על הביקורת שלה נגד השופטים והרווחה. המעצר שלה חסר תקדים, והוא מבוסס כאילו על מסוכנות. אבל בפועל אין כאן כל מסוכנות. המסוכנות של לורי היא "מסוכנות מקלדת", ואת הגישה שלה למקלדת אפשר למנוע בקלות, גם ללא מעצר של 20 חודש. מעבר לכך, המעצר משמש לשיבוש הליכי המשפט בתיק הפלילי - שם מתנהלים דיוני הוכחות, בשעה שהגישה של לורי בכלא לחומרי החקירות נמנעת כבר 20 חודש.
לורי תקפה את השופט סולברג ישירות, על כך שבדיון קודם, במקום לספק הנמקה חוקית להמשך מעצרה, ציטט פסוק מספר משלי פסוק, בו השווה את לורי לזונה אפיקורסית מסוכנת. סולברג התפתל וניסה למנוע מלורי להסביר את העניין. לורי הסבירה שסולברג עסק בדיוק באותה התנהלות שהם מאשימים אותה בה - הכפשה ותקיפה מינית.
לורי הסבירה כבר בדיון אצל היימן לפני שבועיים, שהמעצר שלה בימים אלה חסר כל סמכות: הארכת המעצר האחרונה, שפסק העליון, הסתיימה כבר לפני מספר ימים. התביעה ניסתה לטעון אצל היימן, שהיתה הסכמה להארכת המעצר. לורי מיד מחתה ואמרה שהתביעה מטעה את בית המשפט. היא מעולם לא הסכימה, ואף אחד אחר לא היה יכול להסכים בשמה - שכן אינה מיוצגת.
מה שמוזר עוד יותר - גם בסוף הדיון היום סולברג לא הוציא החלטה. לכן, המשך המעצר חסר סמכות על פניו.
נותר לראות מתי סולברג יוציא החלטה בעניין המשך המעצר. ברור שלא ישחררו את לורי מהמעצר. אחרי הכל - המעצר של לורי צוין על ידי שי ניצן במסיבת הפרישה של אורי שוהם כאחד מהשגיו השיפוטיים...

***מהלך הדיון***
התביעה:
מסבירה בקצרה שהתביעה מבקשת את הארכת המעצר על פי הבקשה בכתב, ותנגדת לערעור של לורי על החלטת היימן לדחות את דרישתה של לורי לביטול ההסכמה לקיום ראיות לכאורה, שהיא הבסיס למעצר עד תום ההליכים.
מדווחת לבית המשפט כאילו ההליך המרכזי אצל בני שגיא מתנהל כסדרו.
מדווחת שהשופטת ברון החליטה כבר בעבר על מעצר בית באיזוק אלקטרוני ופיקוח אישי, עקב המסוכנות, אך המשיבה מסרבת.
סולברג:
פונה ללורי - קראתי את התשובה. הטענה שלך שהדירה קטנה מלהכיל את המפקחים?
לורי:
כל מה שהגשת י בכתב,
אני גם מכחישה את קיום ראיות לכאורה, ההסכמה נסחטה ממני בכפייה על ידי השופט היימן והסניגור הציבורי רבינוביץ תחת לחץ, תוך 5 דקות.
גם התבקשתי לוותר על נוכחות בדיון בעליון בגלל דיון אצל שגיא - בקשר למעצר שלי. הניסיון הזה, למנוע את נוכחותי בדיון, מראה שהעליון רואה בדיון על הארכת דיון סרק. התוצאה ידועה מראש.
לורי מצטטת את מה שסולברג כתב עליה בהחלטה קודמת: " "כי נופת תטופנה שפתי זרה וחלק משמן חיכה, ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות." מסבירה שהשופט סולברג הישווה אותה לזונה, שמפתה אנשים בדבריה וחמוקיה, אך היא מסוכנת כחרב חדה. לורי מאשימה את סולברג בהכפשתה בפומבי, בדיוק באותם דברים שהיא מואשמת - תקיפה מינית.
סולברג לא בנוח, מתנגד לדברי לורי.
לורי מתעקשת, דורשת שזה יירשם בפרוטוקול.
סולברג:
מה המניעה שלך לקיים את החלטת השופטת ברון? האם הבעיה היא הצפיפות בדירה?
לורי
אני לא מסכימה לאפליה בין הנאשמים. התביעה טוענת לעבריינות בצוותא חדא. אינני מסכימה שתנאי השחרור שלי יהיו שונים מתנאי השחרור של אחרים.
סולברג
המפתחות בידי העצירה.
לורי
המפתחות לא בידי. המפתחות בידי בית המשפט. משטרת בת ים שתי דקות מהבית. אני מוכנה להתייצב במשטרה כל מספר שעות, כפי שיקבע בית המשפט. הנאשמים האחרים שוחררו, ואין כל מסוכנות. לא הייתה כל בעיה.
סולברג:
לפעמים לאחר תקופה ארוכה במעצר - יש התרככות בתנאים, כדאי לך לשקול שוב את ההסכמה לתנאים שקבעה ברון.
לורי:
תן לי לטעון. הפסוק שסולברג ציטט בהחלטה הקודמת מעליב. הוטרדתי מינית על ידי בית המשפט. בדקתי את הפרשנויות. השופט סולברג אמר בעצם שאני זונה אפיקורסית, השפתיים שלי נוטפות דבש. ואני מסתובבת עם חרב חדה ומסוכנת.
אני מבקשת מבית המשפט להסביר לי איפה הדבש שנוטף משפתי, איפה החרב פיפיות. האישה הזרה שהשופט שהשופט דיבר עליה, מתוארת בפרשנות כזונה שמפתה אנשים ואחכ דוקרת אותם בחרב חדה.
אין פה דיון במסוכנות , אלא תעמולה זולה.
סולברג
מנסה להפסיק אותה
לורי
תן לי להמשיך לטעון. התביעה מבקשת לעצור אותי לעוד 5 חודשים. התביעה לא מספרת לבית המשפט מי אני באמת. אני הייתי אמא מדהימה לשני ילדים. יום אחד פקידת סעד החליטה לקחת את ילדי. ומאז אין לי ילדים. אני אמא שכולה לילדים חייים. הייתי יכולה להתבוסס ביגון. אבל אני החלטתי להאבק בשיטה. מה שאני עושה הוא ביקורת פוליטית. חשפתי פרשות רבות שהתגלגלו אח"כ לערוצי התקשורת הרגילים. אני חשפתי את הפרופגנדה של העוסיות שאינן יכולות לגמור את החודש, כשרבות מהן מרוויחות מעל 40,000 ש"ח לחודש. אני חשפתי את ההזנחה והאלימות והתקיפות המיניות במעונות ואומנה. העניינים האלה נידונים עכשיו בתקשורת הרגילה. אני חשפתי ראשונה, שהמדינה מעדיפה לשלם 17 אלף לחודש על כל ילד באומנה או במוסד, ולא לשלם גרוש למשפחה נזקקת. אני חשפתי את סיפור מרכזי הקשר והיחס של שופטי המשפחה לאבות, מתייחסים אליהם כמו זבל, מונעים מהם קשר עם ילדיהם, בשעה שסוחטים מהם מזונות. הייתי המובילה בעניין חטייפת ילדי תמן מזרח ובלקן.
סולברג
זה לא רלוונטי
לורי
מדברים על מסוכנות. אין פה מסוכנות. זאת פעילות פוליטית. למי אני מסוכנת? על מה אני מוסכנת?
סולברג
רבינוביץ לא מייצג אותך?
לורי
הסניגוריה מסרבת ליצג אותי בתיק המעצרים. אם אין לי ייצוג חייבים לשחרר אותי. אז הם מינו לי שתי סניגוריות למראית עין בתיק המרכזי. הסניגוריה עשתה דין לעצמה. הסניגוריה אפילו לא הגישה בקשה לשחרור רבינוביץ מייצוג. הסניגוריה הוציאה הודעה על הפסקת ייצוג. הסנייגוריה לא משלמת לסניגורים, ולכן. למי אני מסוכנת? על מה אני מסוכנת?
סולברג:
האם תסכימי להחלטת ביינים להמשך המעצר עד למינוי סניגורים.
לורי
לא רבתי. חייבים לשחרר אותי ממעצר שווא. שופטים לא מסוגלים לשמוע ביקורת. מחזיקים אותי במעצר על שהשמעתי ביקורת על השופטים.
היום בתי הכלא מפוצצים בעצירים. בית המשפט העליון הורה להגדיל את מרחב המחייה. המדינה מצפצפת על החוק. המידנה עוברת על החוק - חייבים לשחרר אותי.
בנושא המסוכנות טענתי בהרחבה בתשובה בכתב. מדובר במסוכנות מקלדת. אין דבר כזה. המציאו את זה במיוחד בשבילי. אף מתלונן לא התלונן על נזק גוף. רק נזק לשם הטוב. לא מצדיק מעצר, ולא הליכים פליליים. יש הליכים אזרחיים לטפל בפגיעה בשם הטוב. אף מתלונן לא הגיע לתחנת משטרה עם פגיעה גופנית או רגל שבורה.
ולעניין השם הטוב: שופטת שיש מכתב התאבדות שמאשים אותה בהתאבדות - אין לה שם טוב. שופט שלוקח ילדים מהוריהם - אין לו שם טוב. ושפטת שצורחת בבית משפט וזורקת עורכי דין מאולם הדיונים - אין לה שם טוב.
המשטרה טוענת שכבר בנובמר 2015 הם נכנסו בחשאי לדירתי והטמינו מכשירי האזנה ומכשירי זודנה במחשב לעקוב אחרי הפעילות לי. אם כך, המשטרה הייתה שותפה למסוכנות שלי משנת 2015 עד המעצר שלי בשנת 2017. אם כך, היה על המתלוננים לתבוע את המשטרה.
לגבי הלכת זאדה: המחוקק רצה למנוע מעצרי שווא. לכן נקבע ששופט נפרד מהתיק המרכזי יבדוק את הראיות, לקבוע אם יש ראיות לכאורה להרשעה. במקרה שלי, השופט הייימן לא בדק השופט את הראיות בכלל. השופט והסניגור פעלו ביחד, והפעילו עלי לחץ להודות בקיום ראיות לכאורה שלא ראיתי כלל. לשופט אין סמכות לדרוש מהסניגור לדרוש מהחשוד להסכים לקיום ראיות לכאורה. מעבר לכך, השופטת דורנר כתבה בפסק דין זאדה. שהשופט היה צריך לדרוש מהמשטרה להציג ראיות ברמה המתאימה להרשעה בכדי להצדיק המשך מעצר. במקרה שלי, הרשעה תגרור על פי התקדימים מאסר של שנתיים לכל היותר. אבל עכשיו נראה שימשיכו את המעצר שלי עד 3 או 4 שנים. יש כ-200 עדי תביעה, וגם אני אזמן יותר מ-100 עדי הגנה. עדי ההגנה יפרטו איך שופטים ועובדים סוציאלייים הרסו את חייהם. המשפט יימשך שנים. האם אני אמורה לשבת במעצר 4 שנים לפני משפט?
במקרה של שני הנאשמים האחרים - משוחררים כבר שנה. אין מסוכנות כלל.
אין אישור היועמ"ש להאשמתי בהעלבת עובדי ציבור. אני עצורה על אישומים בטלים.
לבית המשפט המחוזי אין כלל סמכות לדון בענייני. הסמכות היא של בית המשפט השלום. אבל גם לתביעה וגם לסניגורים וגם לשופטים היה אינרטס להעביר את הדיון למחוזי. לסניגורים יש אינטרס למחוזי - העלאה בשכרם. [לשוופטים ולתביעה - המחוזי מוסמך להפעיל עונשי מאסר כבדים בהרבה מהשלום- יצ] כל ההעברה למחוזי מבוססת על אישום שווא של "סחיטה באיומים". זהו אישום מס' 1. אבל בית המשפט אינו מוכן להתחיל בדיון באישום 1. כי אם יתחיולו באושום אחד, יתברר מיד שאין סמכות לבית המשפט המחוזי.
סולברג
מפסיק אותה
לורי
הליך החקירה נעשה ללא ביקורת שיפוטת, פגיעה חמורה בזכויות יסוד לכבוד, לפרטיות, לקניין. כל צווי החיפוש, צווים לקבלת נתוני תקשורת - כולם לקויים וחסרי תוקף. כולם ללא יוצא מן הכלל לקויים, החל מהעובדה שהם חסרי מספר תיק, חסרים פרטים מהותיים, הנמקה, שמות. באף אחד מן הצווים לא צויין שאני עיתונאית. כל זה התבצע כחלק ממדיניות הרשויות - פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה בכבודי, גופי, צנענתי, פרטיותי, אני לא היחידה שנפגעה מהפרקוטיקה הזאת.
מדובר התנהלות שערורייתית.
אין כל סיבה להאריך לעוד 150 יום - בכלל לא יתנהלו דיונים בינואר פברואר. בני שגיא בכלל יוצא לשבתון.
סולברג
מפסיק אותה.
לורי
אין לי מפקחים בכלל. צריך לשחרר אותי, ואני אתייצב במשטרה כל מספר שעות על פי הוראות בית המשפט בתחנת המשטרה הקרובה לביתי, כפי שנהוג במקרים אחרים.
התביעה
אי אפשר להשוות את הנאשמים אחרים לנאשמת. במקרה של לורי יש אלימות מילולית ברמה הגבוהה ביותר.
לורי
התביעה מכפישה אותי. חזקת החפות עדיין עומדת לנאשם. התסקירים מסולפים, מכפישים אותי על מסוכנות. גם לנאשמים האחרים התביעה טענה על מסוכנות כמו לגבי, אבל ההחלטה היתה לשחרר אותם. ועכשיו -שהם יותר משנה משוחררים, ברור שאין שם כל מסוכנות.
לורי
אני מבקשת לקבל את הפרוטקול עכשיו.
סולברג
המזכירות תשלח את הפרוטוקול.
לורי
למי תשלח?
סולברג
המזכירות תשלח את הפרוטוקול.

09.10.2018 - מתוך דף פייסבוק Joseph Zernik - דיון לורי שם טוב הארכת מעצר רביעית

דיון בעליון הארכת מעצר רביעית לעיתונאית לורי שם טוב: "הוטרדתי מינית ע"י בית המשפט אשר אמר עלי בפומבי, בלי לראות אותי, שאני זונה אפיקורסית שמפתה גברים"

09.10.2018 - לורי שם טוב עצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים נגד שופטים ועובדים סוציאליים שהפרקליטות טוענת שביצעה.
בתחילת הדיון ניכר כי דעתו של סולברג ננעלה להמשך מעצרה בתנאים שנקבעו על ידי השופטת ענת ברון, כלומר מעצר בית עם 2 מפקחים צמודים 24 שעות שאינם מדיירי הדירה הקטנה ואיזוק אלקטרוני. מדובר בתנאים שלא ניתן לעמוד בהם.
שם טוב כפרה בכל הראיות לכאורה בתיק. בהתנהלותו הלא תקינה של ההליך השיפוטי המתעכב ללא הרף וכפרה במסוכנותה משום שאף שערה משערות ראשם של המתלוננים בתיק לא נשרה או הלבינה.
שם טוב הזכירה לשופט את נסיונו לקיים המשפט בלעדיה ואת השוואתה לזונה אפיקורסית בדיון בעליון 5 ימים לאחר מעצרה (בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 , סולברג). להלן מדברי שם טוב במהלך הדיון:


"אני מודעת לכך שבית המשפט רואה בהליך הנוכחי סתם מכשול בדרך להרשעה שכן כאשר הוגשה הבקשה לדיון הנוכחי ונקבע מועד ה- 20.09.2018, השב"ס הודיע שהוא נופל על מועד הוכחות אצל כב' השופט בני שגיא ודיון נוסף אצל כב' השופט הימן.
כבוד השופט סולברג הוציא החלטה ב- 16.09.2018 ממנה משתמע שאינו מוצא צורך שאני אנכח בדיון שלי בבית המשפט העליון, ושעדיף לתת עדיפות למועד ההוכחות אצל כב' השופט בני שגיא. כלומר נתבקשתי לוותר על נוכחותי בדיון שאמור להשפיע על השחרור שלי שלא משיקולי זכות היסוד שעומדת לי לקבל הזדמנות כנה להתמודד עם הראיות של התביעה ולהציג את הגנתי, אלא לטובת "קידום ההליך השיפוטי", ולטובת נוכחות בדיון שבו לפי הסטטיסטיקה יש 99% הרשעה. הדבר מעיד שבית המשפט העליון רואה בדיון בבקשה להארכת מעצר הליך סרק, שכן כנראה הוא כבר יודע מה תהיה התוצאה.

כבוד השופט נעם סולברג כתב עלי לפני 20 חודש. "כִּי נֹפֶת (דבש) תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ . וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת (חרב דו צדדית)". (בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 פיסקה 9)

בית המשפט חיפש בכל התנ"ך פסוק שיהיה משפט מחץ כדי להתאים אותו לי, ואני אמורה לקבל את הפסוק הזה בגאווה ובראש מורם.

אני לא דוברת שפות תנכיות ומקראיות, ולא מבינה את הפסוק הזה. אני צריכה שיפרשו לי את הפסוק הזה, ואכן קיבלתי פרשנות והבנתי שבית המשפט עשה לי שיימינג, הטרדה מינית והחפצה מינית.

כן, אני הוטרדתי מינית ע"י בית המשפט אשר אמר עלי בפומבי, בלי לראות אותי, שאני זונה אפיקורסית שמפתה גברים, שהשפתיים שלי נוטפות דבש, שאני לא יודעת בכלל מה זה השמן שנוטף לי מהחך, ושהגברים שאני מפתה מסיימים עם לענה מרה, ושאני מסתובבת עם חרב פיות חדה ומסוכנת ותוקעת בהם את החרב.

אלו הדברים שבית המשפט אמר עלי בתאריך 3/3/2017 רק 5 ימים לאחר שנעצרתי, ועכשיו אני פה אחרי 20 חודש ואני מבקשת שבית המשפט יגיד לי איפה הנופת שנוטפת מהשפתיים שלי? איפה השמן שאמור לנזול לי מהחך? איפה החרב פיות שלי?

האם בית המשפט בכלל יכול לתאר לי את החרב שלי? למה היא דומה? לשברייה של ערבים או לחרב של סמוראי יפני?

האם בית המשפט ראה את השפתיים שלי שהן נוטפות נופת? ואיפה חרב הפיפיות שבית המשפט מייחס לי?

האישה הזרה שכבוד השופט נועם סולברג מדבר עליה מתוארת בפרשנויות החכמים כאשת זנונים, פתיינית, שמציעה את השפתיים שלה והחמוקיים שלה לגברים, ואחר כך דוקרת אותם בחרב חדה. יש כאלה שחושבים שהכוונה לאשת פוטיפר, יש כאלה שחושבים שהכוונה למלכה איזבל בת אתבעל מלך צידון, ויש כאלה שחושבים שהזרה בפתגם היא סתם זונה פתיינית.

מי אני באמת?

התביעה שבאה לבית המשפט ומבקשת לעצור אותי לעוד 5 חודשים, לא מספרת לבית המשפט מי אני באמת. אותם מעניין לכוון למשבצת שבחוק המעצרים שמצריכה אותם להלביש עלי תווית של מסוכנת. אז אני אסביר מי אני.

אני הייתי אמא מדהימה לשני ילדים. יום אחד פקידת סעד שלחה משטרה לחטוף ממנו את הילדים באופן אלים ומפחיד. מאז אין לי ילדים, ואני אימא שכולה לשני ילדים חיים. יכולתי להתבוסס ביגון ובטרגדיה, אבל החלטתי להיאבק בתופעות האלה ע"י פרסום האמת שהחונטה מסתירה אותה. מה באמת מסתתר מאחורי המניעים של עובדים סוציאליים ושופטים, שזה בעיקר כסף, כבוד והשתייכות לחונטה של קליקה של מי שחושבים שהכול מגיע להם.

מה שמייחסים לי זו ביקורת פוליטית. כעיתונאית חשפתי אין ספור כתבות תחקיר שאחרי שפורסמו אצלי התגלגלו אל ערוצי התקשורת הרגילים. אני חשפתי שהפרופגנדה של עובדות סוציאליות שהן לא גומרות את החודש עם משכורת היא שקרית. חלק מהתלוננות שהגיעו להעיד מרוויחות מעל 40,000 ₪ בחודש. התחקירים שלי מנעו העברת כסף למשכורות לעובדים סוציאליים במקום לנזקקים עצמם.

אני חשפתי שבפנימיות ובאומנה שאליהם מעבירים את הילדים שוררת ההזנחה, אלימות, זנות, סמים ומכות. מי שחוגג הם בעלי העמותות שמושכים לעצמם משכורות עתק. אני חשפתי שהמדינה מעדיפה לשלם 17,000 ₪ לילד בחודש במרכז חירום, ולא לתת שקל למשפחה הנזקקת. אני חשפתי מקרים מזעזעים של אבות בגירושין שמנתקים מהם את הילדים, שמים אותם במרכז קשר, חולבים מהם מזונות פי 3 או ארבע מכל מדינה אחרת, והשופטים מתייחסים אליהם כמו זבל. אני הייתי ממובילות הפעילות בנושא חטיפת ילדי תימן והאתר שלי היה המוביל בנושא.

אני הייתי הכותל המערבי. אני נתתי תקווה לאנשים שאין להם כלום וחטפו מהם את הילדים שלהם. אני הצלתי ילדים מחיים ללא משפחה, וללא אהבה. הצלתי הורים מאובדנות.

הפרסומים שלי, ואני לא מדברת על אתר כזה או אחר, אלא על עבודתי כעיתונאית הם פרסומי ביקורת על שופטים, עובדים סוציאליים ופרקליטים שלהוטים להרשיע.

זו ביקורת פוליטית בדיוק כפי שמתואר בפס"ד אליצור סגל. לא צריכה להיות העמדה לדין בכלל, וגם לא הארכת מעצר. הנהלת בתי המשפט הכירה בי כעיתונאית העבירו לי מאות פסקי דין שאני אפרסם ביקורת. אם הייתי מסוכנת, לא היו מעבירים לי.

פס"ד אליצור סגל הוא דוגמא לטענות שלי שבית משפט עליון כותב פסק דין אחד יפה שאפשר להתגאות בו בפני העולם הנאור, אבל בשטח המשטרה והפרקליטות ממשיכות לרדוף אחרי פעילים חברתיים, להפחיד את כל מי שעושה לייק בפייסבוק, לסתום פיות, לרדוף אחרי מפגינים, ואז התיקים האלה מגיעים לשופטים שמשתמשים בדו"חות חסויים של שוטרים או תסקירי שקר של עובדות סוציאליות, והשופטים מתנהגים כאילו הם סניף של התביעה.

ריבוי מעצרי שווא

אני רוצה לטעון כעת על התופעה של ריבוי מעצרי שווא, ואיך זה מתבטא בבקשה הנוכחית להארכת מעצר רביעית שאני טוענת נגדה.

חוק המעצרים נחקק כדי להקטין את המעצרים המיותרים עד תום ההליכים. זה היה ב 1996. מאז מה קרה? המעצרים הוכפלו פי 15. היום בתי הכלא כל כך מפוצצים בעצורים ואסירים, שאין יותר מקום בכלא. בית המשפט העליון הורה לשב"ס להכפיל לעצורים את מרחב המחייה, השב"ס מצפצף, עובר על החוק. במקום לשחרר עצירים שלא צריכים להיות עצורים, המכונה המשומנת ממשיכה לשנע עוד ועוד עצירים לכלא באמצעות דו"חות סודיים, תסקירים שקריים ופרשנויות הפוכות למטרת המחוקק.

אני כבר בשלב זה טוענת שלאור פסה"ד של כבוד השופט רובינשטיין שהשב"ס חייב להכפיל את שטח המחיה של העצירים פי 3, צריך לשחרר אותי, כי המדינה היא זו שעוברת על החוק, אבל כמובן זה לא מזיז לאף אחד.

הדבר השני שאני טוענת היא שהשופטים לא מסוגלים לשמוע ביקורת. במקום להפנים שהמחוקק ביקש לצמצם את המעצרים המיותרים, בתי המשפט בתחבולות מצאו דרכים להכפיל את מספר העצורים באמצעות שני כלים מזעזעים ולא דמוקרטיים: הלכת זאדה, והמסוכנות.

מסוכנות פיקטיבית 

לפני שאדבר על זאדה, אטען בקצרה על המסוכנות. בגלל שלתביעה משתלם להחזיק אנשים במעצר כי זה משפר את סיכויי ההרשעה, ואת הסיכוי שהעצירים יתחננו לעסקת טיעון אז מדביקים לכל אחד תווית של מסוכנות בקלי קלות. השופטת רונית פוזננסקי עצרה אישה שגנבה פחית קולה ו 10 שקלים ואמרה שהיא מסוכנת. זה מאוד משתלם למערכת, נותן פרנסה לקציני מבחן, נותן פרנסה לשופטים, וזה שיימינג בחסות החוק של שופטים ותובעים על אזרחים.

בנושא המסוכנות טענתי בהרחבה בכתובים. מדובר במסוכנות באמצעות שימוש במקלדת. אין עילת מעצר שכזו ובית המשפט תפר לי עילת מעצר תפורה במיוחד בשבילי. מעצר בגלל שימוש במקלדת. אני מזכירה שקו פרשת המים הוא נזק גוף. אף מתלונן לא התלונן על נזק גוף. 37 עדים התלוננו וכולם התלוננו על נזק לשם טוב לדעתם.

נזק לשם טוב לא מצדיק מעצר, וגם לא אכיפה פלילית. בשביל זה יש סעדים אזרחיים, ואני לא שונה מאלפי אנשים שתובעים אותם בבתי משפט אזרחיים על לשון הרע. מי שמפסיד בלשון הרע בתביעה אזרחית לא נכנס לכלא.

אף מתלונן לא הגיע לתחנת משטרה עם פנס בעין או רגל שבורה. מתלוננים רבים שחושבים שיש להם שם טוב, בכלל אין להם שם טוב. שופטת שמפלה נגד גברים ובגללה אבא התאבד, לא יכולה להתלונן על השם הטוב שלה כשיש מכתב התאבדות שמאשים אותה במוות. שופט שניתק אמא מהילדים שלה הוא שופט שצריך לדעת לספוג ביקורת. שופטת שצורחת בבית משפט ומסלקת עורכי דין מהאולם שלה, וחושבת שבגלל הדלתיים הסגורות אסור שזה יתפרסם, היא שופטת שאין לה שם טוב.

ובכל זאת כל השופטים שספגו ביקורת ממשיכים לעבוד, מקבלים קידום. שופטת קיבלה קידום. שופט אחר קיבל קידום פעמיים. הפסיקה אומרת שהם צריכים לפתח סיבולת לביקורת עליהם. הפסיקה בכלל דורשת ודאות קרובה לפגיעה בשלום הציבור כדי להעמיד לדין".

פרשת הבלוגרים: הצווים לקויים, השופט קיבל צל"ש והתלונה נדחתה

08.10.2018 - האם זהו סוף הסבל של אזרחים עקב צווי בית משפט לקויים כגון צווי חיפוש?
להלן צילום בירור תלונה על צווי חיפוש לקויים של שופט השלום תל אביב עלאא מסארווה בביתם של חשודים. הצווים אכן לקויים אך השופט מסארווה קיבל צל"ש והתלונה נדחתה, והנציבות הודיעה שלא תבדוק תלונות כאלו בעתיד.
הנציבות הוסיפה כי הופקו הלקחים ונקבעו נהלי עבודה מתאימים לשופטים.

לצפיה בבירור או להורדה הקליקו כאן

פרשת הבלוגרים - מתוך תגובת לורי שם טוב לבקשת הפרקליטות להארכת מעצרה בחמשה חודשים: דוגמא לצווים לקויים שהוצאו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית

אוקטובר 2018

צווי המצאת מסמכים וקבלת נתוני תקשורת של השופט י'.
באף אחד מהצווים כאמור לא צוין כי המשיבה עיתונאית על כל המשתמע מכך מבחינת חיסיון מקצועי.
מעיון בצווי הבאת המסמכים מחברת פייסבוק עולה כי הצווים נחתמו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. הצווים חסרים מספר תיק בית משפט, מספר תיק משטרה, פרטי השוטר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ומהות החשד והעילה להוצאת הצו.
להלן צילום הצו.
בסעיף 3 הצו מפנה את הסיבות להוצאת הצו לתיק משטרה מה שאינו תקין. יש לרשום את החשד והעילה על גבי הצו עצמו. אך בשורה לא רשום מספר התיק, כך שלא ניתן לדעת בשום דרך מה החשד והעילה להוצאת הצו.


צווי קבלת נתוני תקשורת שהוציא השופט י' לקויים גם הם והוצאו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית.
בצו מספר 49489-11-15 לא ניתן לקרוא את שם השופט ופרטי השוטר שהופיע בפניו והוזהר כדין:
בשורת ההנמקה להוצאת הצו רשום משפט סתמי: "צרכי חקירה, הטרדות, תיק חקירה". אין פרוט מי מטריד את מי ואיזה סוג של הטרדות וכיצד המשיבה קשורה להטרדות.
צו זה מראה את הקלות שבה השוטרים קיבלו מהשופט י' והשופטים האחרים בפרשה, כל מה שהם מבקשים, כי כפי הנראה השופט י' בכלל לא קרא על מה נתבקש לחתום.
זוהי דוגמא מובהקת לשופט החותם כלאחר יד על צו שמגישה לו היחידה החוקרת, ומשמש בו חלק סימביוטי של היחידה החוקרת, שכן הצו אינו צו, אלא פגיעה פולשנית בזכויות האזרח ופרטיותו, אשר כב' השופט י' שותף לה.

צו המצאת מסמכים לקוי

צו קבלת נתוני תקשורת לקוי

פרשת הבלוגרים: הנשיאה אסתר חיות החליטה שלא לפסול את השופט נעם סולברג מלדון בהארכת מעצרה של לורי שם טוב

העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים נגד עובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה, הגישה בקשה לפסול את סולברג מלדון בדיון הארכת מעצרה בחמשה חודשים שאמור להתקיים ב- 09.10.2018 בעקבות התבטאות חריגה בהחלטה בעניינה במרץ 2017. בסעיף 9 בהחלטה בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 כתב סולברג: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה 3-4), שמשמעותו לא להתפתות אחר דברי החלקות של אישה נכריה זונה אפיקורסית כי סופו של המתפתה מר כלענה וחד כחרב פיות.

להורדת / צפיה בפסק דין הנשיאה חיות על פסילת השופט נעם סולברג הקלק כאן

שם טוב טענה בבקשת הערעור כי דעתו של סולברג ננעלה ולכן אינו כשיר לשפוט בעניינה, והראיה ההתבטאות החמורה נגדה. עוד טענה שם טוב כי מי שהתבטא כך כבר לפני 20 חודשים איננו יכול לשפוט בנפש חפצה ובניטרליות.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לאישה נכריה, פיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה... וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ... אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

חיות דחתה הערר בתואנה כי "המערערת הציעה פרשנויות שונות לציטוט מספר משלי, אך לא הצביעה על כל חשש ממשי לקיום משוא פנים של המותב כלפיה".

מצורפת החלטת הנשיאה אסתר חיות על בקשת פסילת השופט נעם סולברג ע"פ 6885/18 מיום 07.10.2018 .

החלטת הנשיאה אסתר חיות על בקשת פסילת השופט נעם סולברג ע"פ 6885/18 מיום 07.10.2018 .

פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת העיתונאית לורי שם טוב לעיון חוזר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

ב- 03.10.2018 פרסם השופט הימן החלטתו בנושא הנדון. הימן דחה כל טיעוניה שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט נגד שופטים ועובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה.
מעיון החלטת השופט הימן עולה התייחסות לקונית, ואי דיוקים למכביר תוך עיוות הסיטואציה. נראה כי החלטת כב' השופט הימן שמה לבז כבוד האדם וזכויות חוקתיות של חשודים שחזקת החפות עומדת להם.

לצפייה בהחלטת השופט הימן הקלקו כאן: https://drive.google.com/file/d/1K7jt4GpIHbXo5XxYXwbtHXXty0wmrMG6/view?usp=sharing

לדוגמא על ריבוי צווי החיפוש הלקויים שהוצאו טענה שם טוב כי הליך החיפוש והחקירה מצביע על פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו ופרטיותו על ידי היחידה החוקרת ובתי המשפט למעצרים. החיפושים נעשו ללא ביקורת שיפוטית.
בתשובתו רשם הימן בכלליות מבלי להתייחס ברמה הפרטנית כי "אין ממש בטענות אלה. בית המשפט עיין בראיות שבתיק... ועמד על נסיבות הוצאת הצווים... טענות אלו דינם להידון בתיק העיקרי..

וכדוגמא מציג הימן בש"פ 6661/18 שבו מדובר על חיפוש משטרתי ללא צו אצל אדם שנחשד בהחזקת קנאביס. זהו מקרה פחות חמור בהרבה שכן שמדובר בחיפוש בודד בלבד ללא מעורבות בתי המשפט, כתב השופט באותו מקרה: "לא נעלם מעיניי שהתנהלות המשטרה במהלך האיתור והחיפוש בדירה, על פניה מעוררת קושי בלשון המעטה, וכי הדרך שבה בחרה לפעול אינה "דרך המלך" לעריכת חיפוש בביתו של אדם".

אולם במקרה של שם טוב החמור בהרבה עקב ריבוי צווי החיפוש הלקויים המצביע על פרקטיקה שיטתית רחבה של היחידה החוקרת ובתי המשפט לא התייחס הימן כלל, ולא העיר על התנהלות המשטרה ובתי המשפט.

זוהי דוגמא אחת לתגובתו הלקונית של כב' השופט הימן נוכח פגיעות חוקתיות קשות ושיטתיות ורחבות בעיתונאית לורי שם טוב על ידי הרשויות הנוגעות.

פרשת הבלוגרים: העיתונאית לורי שם טוב הגישה הבוקר תגובתה לבקשת הפרקליטות להארכת מעצרה ב- 5 חודשים

02.10.2018 - העיתונאית לורי שם טוב עצורה כשנה ושמונה חודשים מה- 27.02.2017 עקב פרסומים מכפישים באינטרנט על שופטים ועובדים סוציאליים שלטענת הפרקליטות בכתב האישום פורסמו על ידה.
דיון הארכת מעצר יתקיים ביום 09.10.2018 , בבית המשפט העליון בירושלים בשעה 10:20 בפני כב' השופט סולברג. שם טוב תייצג עצמה בדיון.
במקביל הגישה שם טוב בקשה לפסילת כב' השופט סולברג עקב התבטאות חריגה נגדה כשבוע לאחר מעצרה בטרם הוגש כתב האישום ובטרם ראתה מסמך או ראיה כלשהי על מעצרה ולא היה ביכולתה להגיב. סולברג ציטט בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 פסקה 9 ציטוט מספר משלי: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 3-4) שמשמעו: אל תתפתו אחר דברי הזונה האפיקורסית כי סופכם מר כלענה וחד כחרב פיות. לטענת שם טוב דעתו של כב' השופט סולברג ננעלה בתיק נגדה.

הדף הראשון בתגובת לורי שם טוב

להלן קישור להחלטת סולברג מה- 03.03.2017 בש"פ 1999/17:
https://drive.google.com/…/0BzuCb_zdAvMOdDB1bGt3TEc1b…/view…

להלן חלק מהמבוא מתגובת שם טוב לבקשת הפרקליטות להארכת המעצר בחמשה חודשים נוספים:

מעצר זה הוא מעצר פוליטי ועונשי גם יחד הנמשך כבר 20 חודש. זהו מעצר בו נוקמת מערכת המשפט במשיבה בשל היותה עיתונאית שהעזה לבקר תופעות של פגיעה באזרחים ע"י עובדי ציבור, שופטים או עובדים סוציאליים, אשר אינם מוכנים לשמוע ולהשמיע כל ביקורת נגדם. השופטים והעובדים הסוציאליים אינם מוכנים לשים מראה לנגד עיניהם ולהודות במציאות העגומה: שופטים פוגעים באזרחים, מנהלים משפטים מוטים, מנתקים הורים מילדיהם ללא רחמים, בזים לדיני הראיות, מייצרים פרשנויות הזויות לטובת הרשויות, בכירים במערכת ובעלי ההון, ומעריצים ומהללים עובדות סוציאליות גם כשהן פוגעות באזרחים ללא רחמים. העובדות הסוציאליות שיכורות מכוח נכנסות לבתים של הורים, תולשות מהם את ילדיהם ומכניסות ילדים לפנימיות שם חוגגת האלימות, ההזנחה הרגשית, זנות וסמים.

המשיבה שמואשמת בפרסומים מסוג זה איננה מסוכנת, וכתב האישום אינו מצדיק כל עילת מעצר, אפילו לא לרגע. המשיבה שימשה שופר למסכנים והחלשים בחברה. חומרי החקירה בתיק זה עמוסים בשיחות של הורים אשר המשיבה הייתה תקוותם האחרונה, להצלת ילדים ממוסדות הרווחה, ולחיזוק הנפש לקראת המאבק של חייהם בבתי המשפט המרוששים אותם ופוגעים בהם. אין ספור הורים הינם אסירי תודה למשיבה אשר עזרה להם, הצילה ילדים, הפיחה תקווה באימהות והצילה אבות מהתאבדות עקב חוקי אפליה מגדרית, אכזריים ביותר הנהוגים בבתי המשפט.

המשיבה גם כתבה ופרסמה כתבות ביקורת על פרקליטים אשר מעלילים עלילות דם על אזרחים חפים מפשע, להוטים להרשיע, ולהוטים למלא את בתי הכלא באזרחים, כאשר שום דבר לא עומד בדרכם, למעט מספר מועט ביותר של שופטים המסוגלים לזכות אזרחים. כל פעולותיה של המשיבה הן פעולות מחאה וביקורת על עוולות ממסדיות, ומשכך זו ביקורת פוליטית, ואין כל יסוד להגשת כתב אישום או להרשעה בגינם. בגין ביטויים הרבה יותר חמורים ממה שמיוחס לכאורה למשיבה היועמ"ש גנז תיקי תלונות, ובגין מעשים הרבה יותר חמורים לא נפתחה אפילו חקירה משטרתית. המשיבה מופלית לרעה ומדובר באכיפה סלקטיבית.

האכיפה הסלקטיבית מתבטאת בכך שבמיוחד עבור המשיבה המציא בית המשפט העליון עילת מעצר חדשה "מהניילון" מסוכנות בגלל שימוש במקלדת. הרקע להמצאה חדשה זו הוא יצירת הרתעה נגד "שיימינג", כאילו שיימינג הפך מכת מדינה. שיימינג אינו מנוי בעילות שבחוק המעצרים, ולאחרונה בפס"ד אליצור סגל נקבע שביקורת פוליטית אינה עבירה פלילית. אולם בית המשפט העליון יודע לכתוב מילים יפות בפסקי דין כמו אליצור סגל ואונגרפלד, אבל המציאות בשטח היא אחרת. כאשר מדובר בביקורת נגד שופטים, המילים היפות בפסקי הדין המהללים חופש ביטוי וביקורת מתפוגגות.

בכל פסקי הדין העוסקים בהעלבת עובדי ציבור וזילות בית המשפט נכתב חד משמעית שמצופה מעובדי ציבור כושר סיבולת לספוג את הביקורת על פעולתם. בפרשת עינת הראל כבוד השופט בני שגיא הפגין את כושר הסיבולת לספוג ביקורת פוליטית והדבר ראוי להערכה. מדוע שאר עובדי הציבור, ולא פחות מ 25 שופטים אינם יכולים לגלות את אותה "סיבולת"?

הן התביעה והן שופטים בבית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי משננים פעם אחר פעם שהמשיבה היא "מסוכנת", אולם התביעה והשופטים לא מסבירים למי מסוכנת המשיבה, ובאיזה סיכון מדובר? התביעה מעולם לא הציגה ראיות להיקף התפוצה של הבלוגים הנטענים, וממה שנראה מתלוננים רבים בכלל לא ידעו על קיום הכתבות, והרבה תיקי חקירה נפתחו על סמך הדפסת כתבות ע"י המשטרה ללא מתלוננים. לראיה גם השופט אברהם הימן אשר גם עליו הייתה כתבה אמר חד משמעית שמעולם לא ראה את הכתבה ולא ידע עליה. אם כן, ממה החשש וממה המסוכנות אם כל כך הרבה מתלוננים בכלל לא יודעים שמישהו העביר ביקורת על מעשיהם? בכתב האישום יש התייחסות דלה להיקף התפוצה. במספר מקומות נכתב שכתבות זכו לכמה עשרות "חיבובים" בפייסבוק. האם עשרות החיבובים האלו מצדיקים מסקנה של מסוכנות בוודאות קרובה לשלום הציבור?

עד כה העידו 37 מתלוננים. אף אחד לא הגיע לבית המשפט עם חתכים בפנים או גפיים שבורות. כולם התלוננו על נזק לשמם הטוב. חלקם בכלל לא התלוננו במשטרה, והמשטרה הכריחה אותם להגיע לשם גביית עדות כדי לייצר תיק חקירה. נזק לשם טוב איננה בגדר סכנה לשלום הציבור, ואיננו נזק המצדיק כליאת בני אדם מאחורי סורג ובריח. אלפי תביעות בגין לשון הרע מתנהלות כל שנה בבתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל. אם תובע זוכה במשפט, לא עולה בדעתו של אף אחד לעצור את הנתבע שגרם נזק לשם הטוב של התובע. הפיצוי הכספי מהווה הסעד הראוי, ולא מעצר.

מערכת המשפט ואכיפת החוק מבקשת לגונן על מונופול השיימינג. בידי שופטים, שוטרים, תובעים משטרתיים, פרקליטים ועובדים סוציאליים כוח בלתי מרוסן והיכולת להכפיש אזרחים מבלי לשאת בתוצאות, ובחסינות מלאה. התסקיר שכותבת עובדת סוציאלית הוא כלי שיימינג שבקושי ניתן להתגונן מפניו. הדו"ח הסודי שכותב שוטר הוא גם כלי שיימינג שאין בכלל דרך לדעת אילו הכפשות כלולות בו. ההדלפות המשטרתיות הן כלי שיימינג. לפעמים גם החלטות ופסקי דין של שופטים הם שיימינג על מנת להעניש את מי שלא נשא חן בעייני השופט.

בידי שופטים, שוטרים ועובדי ציבור אחרים היכולת להעליל על אזרחים עלילות דם, ואין דין ואין דיין. שופטים עושים שיימינג לאזרחים דרך קבע. המשטרה עושה שיימינג לחשודים הנחקרים דרך קבע. כך גם הפרקליטות והעובדים הסוציאליים, עבודתם מבוססת על שיימינג. לעובדי ציבור אלו יש אינטרס לשמר את מונופול השימוש בשיימינג.

רק לשם דוגמא, מיד עם מעצרה של המשיבה ב 27.2.2017 התביעה והמשטרה עשו למשיבה שיימינג שקרי ומחפיר בכל ערוצי התקשורת, ושחררו לעיתונות ולטלוויזיה הצהרות שקריות בעליל, כגון שהמשיבה עמדה בראש כנופיה שסוחטת אזרחים תמורת בצע כסף, דבר שלא היה ולא נברא. גם בבית המשפט עצמו התביעה לא בחלה בהמצאת שקרים מן היקב ומן הגורן, כגון טענות הזויות ומופרכות שהמשיבה יצאה מישראל לשוויץ להופיע באו"ם נגד מדינת ישראל, ושבידיה דרכון מזויף איתו היא מתכוונת לברוח לשוויץ. כל בקשות השוטרים לקבלת צווים במעמד צד אחד ניתן להגדיר כשיימינג בחסות בחוק. השוטרים שיקרו לשופטים ללא חשש ממורא הדין, שקרים כגון שהמשיבה עומדת בראש רשת של הלבנת הון, או שהמשיבה עומדת בראש מפעל סחיטה. הדו"חות הסודיים ששוטרים מגישים לשופטים במהלך מעצר הימים הם חממה לשיימינג, שכן שוטר היודע כי הדו"ח החסוי לא יומצא לנאשמים וסנגוריהם, לא יהסס לשקר בדו"ח הסודי כי הוא יודע שלעולם לא ייתפס. כך במסווה של מאבק בתופעת השיימינג, עובדי הציבור מבקשים לשמר לעצמם את המונופול על שיימינג.

כיום, התביעה מבקשת הארכת מעצר על סמך סע' 62 לחסד"פ (סמכויות אכיפה ומעצרים) אולם הפרקליטות מתעלמת מהוראות סע' 61: "נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון המעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה."

סע' 61 לחסד"פ אמור להיות הכלל וסע' 62 אמור להיות החריג. המחוקק התכוון לכך שנאשמים לא ישבו תקופה בלתי מוגבלת במעצר עד שייגמר משפטם, ולאחר 9 חודשי מעצר, הוראת המחוקק היא לשחרר. התביעה סבורה שהוראת סעיף 61 לא קיימת, ושהארכות מעצר הן דבר של מה בכך, ומונחות בכיסן. הנחות יסוד אלו מתבטאות באופן ניסוח בקשת המעצר, ניסוח המעיד על זלזול מוחלט בחזקת החפות, בזכויות האזרח, ובזכות לנהל את המשפט מחוץ למעצר, באופן בו הנאשם שותף פעיל להגנתו וחומרי החקירה זמינים לו, והוא איננו משמש בובה בתיאטרון ההרשעות שמביאים אותו מתא מעצר, ללא חומרים, ללא שותפות בהכנת ההגנה, מעמידים אותו בתא זכוכית (כמו שהעמידו את אייכמן), ומצפים ממנו לספור את הימים עד להצטרפותו אל הסטטיסטיקה הבלתי נמנעת של 99% הרשעה.

המשיבה נעצרה בתאריך 27.2.2017 ושהתה במעצר ימים תקופה ארוכה ביותר של 38 ימים. כתב אישום הוגש בתאריך 6.4.2017 ועד 26.10.2017 שהתה המשיבה במעצר בינים, שכפי הנראה מדובר בשבירת שיא לאומי של מעצר ביניים. מאז היא שוהה במעצר עד תום ההליכים.

בניגוד לבקשות להארכות מעצר הקודמות בהן הגיעה המשיבה לבית המשפט כאשר הנחת היסוד של בית המשפט היא שהמשיבה מסכימה לראיות לכאורה נגדה, הפעם המשיבה מגיעה לבית המשפט כאשר היא איננה מסכימה לראיות לכאורה נגדה. המשיבה הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי ודרשה כי בית המשפט יורה לתביעה להציג את הראיות לכאורה נגדה כדי שבית המשפט יבדוק אותן אחת לאחת, דבר שלא נעשה עד כה.

כמו כן בנוסף לכך שהמשיבה אינה מסכימה לראיות לכאורה נגדה, היא גם איננה מסכימה למצג השווא בבקשות הפרקליטות לפיו המשפט מתנהל על פי לוח הזמנים יעיל, סביר והגיוני, ואינה מסכימה לקביעה חסרת השחר שהמשיבה מסוכנת לשלום הציבור....