אביטל מולד - קביעת נזקקות כלאחר יד לנער בן 17 משום שאינו גר בבית הוריו

אביטל מולד: התנהגות מופרעת - הכרזת נזקקות על קטין כלאחר יד, תוך הכתמתו והכתמת הוריו ללא הנמקה לאיזה סעיף החוק, וסיכון עתיד הקטין ומשפחתו.

דצמבר 2016 - במדינת ישראל חיים עשרות אלפי קטינים מחוץ לבתיהם: בישיבות הסדר, אולפנה, פנימיות של משרד החינוך, פנימיות צבאיות ועוד. לתפיסתה של שופטת אביטל מולד יש להכריזם כנזקקים (העברת לחסות משרד הרווחה). כך כתב שופטת הנוער אביטל מולד בהחלטתה:
"מצב שבו נמצא קטין במקום שאינו ביתם של אחד מהוריו, מצריך הסדרה לפי חוק. זאת בשל הצורך להעניק לקטין יציבות ולמנוע מצב בו יעבור מבית אחד למשנהו והן בשל הצורך להעמיק את הקשר עם הקטין ועם המשפחה שאחראית על הקטין ולדאוג למעטפת טיפולית אשר תיתן מענה לצרכיו" (ראה החלטת ערכאת ערעור כב' השופט משה דרורי)

שופט המחוזי משה דרורי דחה את תפיסתה הפטרנליסטית של שופטת הנוער אביטל מולד וקבע:
"בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.
"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו - יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

דרורי הוסיף: " קשה להבין כיצד יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה (נטאלי בן ארי) מהין לומר כי האם הינה מישהו שאינו מסוגל לטפל בקטין או מזניחה את הטיפול בו או את ההשגחה בו. אין חולק כי האם טיפלה בילד שנים רבות. היא כיבדה את רצונו של הילד כשהגיע חגיל 15-16 לעבור ולגור עם אביו, ולאחר מכן לגור עם סבו ובסבתו.

סוף דבר

אביטל מולד שימשה חותמת גומי לתפיסות חולניות בענייני נזקקות של פקידת הסעד מיטל רוזנבלום לשכת הרווחה ירושלים. ע"פ תפיסתן של אביטל מולד ומיטל רוזנבלום יש להחיל נזקקות על כל ילד שאינו גר עם הוריו גם אם מצבות טוב מאוד כמו המקרה בדיון. אביטל מולד נימקה ברשלנות מדוע קבעה נזקקות ולא ציינה ע"פ איזה סעיף בחוק קבעה. אביטל מולד פעלה בזלזול ורמיה הואיל וקביעת נזקקות לקטין הנו ארוע קשה המותיר צלקות לשנים רבות לכל המשפחה ואין לקבוע נזקקות כלאחר יד כפי שקבעה אביטל מולד.

אביטל מולד - צו הרחקה ללא בקשה תצהיר ודיון

התנהגות פרועה של אביטל מולד ( AVITAL MOLAD) שופטת בית משפט לנוער מאחורי דלתיים סגורות נגד בן זוג של אישה להרחיקו מילדיה. צו ההחקה ניתן מבלי שהאיש היה צד בהליך שיפוטי , ללא בקשה מאומתת בתצהיר וללא דיון שבה יוכל להגיב. בהתנהגותה הפושעת פגעה אביטל מולד בזכויותיו של האדם ושמו הטוב.

לצפיה בהחלטת ערכאת הערעור השופט משה דרורי הקלק כאן

בלי בקשה ובלי דיון - שופטת נוער אביטל מולד הוציאה צו בחריגה מסמכות , איתמר לוין , news1 , 28.12.2016

אביטל מולד אסרה על גבר להימצא ליד ילדיה של בת-זוגו - מבלי שכלל הוגשה בקשה, מבלי שנשמעה עמדתו וללא קיום הליך בעניינו. ביהמ"ש המחוזי ביטל את הצו

שופטת בית המשפט לנוער בירושלים, ד"ר אביטל מולד, הטילה מגבלות על אדם שכלל לא היה צד לדיון בפניה - קובע (27.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בעיר, משה דרורי.

החלטתה של מולד ניתנה (7.12.16) במסגרת הליך שמנהל פקיד הסעד בשכונת גילה נגד אם לארבעה ילדים ואביהם של כמה מהם. בדיון התברר, כי לאם יש בן-זוג חדש, ומולד נתנה החלטה נגדו ואף הבהירה שייעצר אם יפר אותה. בהחלטה נאמר:

"במהלך החודש הזה חל איסור על בן-זוגה של המשיבה... להיות בין המשיבה בין השעות 15:00-8:00. אם יימצא בביתה בשעות אלה, ייעצר ויובא בפני שופט. חל איסור על בן-זוגה של המשיבה לקחת את הילדים מהגן או לכל מקום אחר. הילדים יהיו באחריות המשיבה ובאחריותה בלבד".

דרורי קובע: "הליך משפטי תקין לא יכול להתקיים, במצב שבו אדם נכנס לבית משפט, כעד או כבן-זוג של משיבה, ויוצא מבית משפט עם צו נגדו, כולל הוראה כי ייעצר ויובא בפני שופט, אם יפר צו שניתן נגדו על אתר, וזאת מבלי שמאן דהוא הגיש נגדו בקשה לצו על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה, או למתן צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, מבלי שניתנה לו אפשרות לייצג את עצמו ומבלי שקוים הליך תקין בעניינו. לפנינו אחד המקרים הנדירים, שבו ערכאת הערעור צריכה לומר בקול צלול, כי בעניין זה פעל בית המשפט לנוער בחוסר סמכות".

לדברי דרורי, ייתכן שמולד סברה שעליה להגן על הילדים מפני בן-זוגה של אמם. "אולם, גם אם יש רצון לעזור בנקודה זו או אחרת, יש חובה להקפיד על זכויות האדם ולא להגביל את חרותו. הגבלת חרות ניתנת להיעשות רק על-פי דין ובעקבות הליך תקין", הוא אומר בהחלטתו לבטל את הצו. דרורי אומר, כי אם רשויות הסעד יחשבו שיש צורך להגביל את הגבר - עליהן לפעול בהליך תקין לפי החוק, ועד אז הוא רשאי להימצא בכל מקום. את האם ייצג עו"ד ישראל קדמי, ואת רשויות הרווחה - עו"ד דברה הירש לב-רן.

עובד אליאס או עובד אלילים

עובד אליאס או עובד אלילים

דצמבר 2016 - עובד אליאס מכפיף משפחות לפקידות סעד.

אם הנאצים במאה הקודמת השתמשו בהכרזת מצב חירום כדי לאפשר להם לעשות ככל העולה על רוחם נגד אוכלוסיות שלמות ללא עוול בכפם, הרי במדינת ישראל שנת 2016 אין צורך לרשויות הרווחה להכריז מצב חירום משום ששופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער משמשים חותמות גומי של פקידות הסעד.

דוגמא לכך משמשת החלטת שופט המשפחה עובד אליאס (ראה להלן) מיום ה- 2.8.206: "מובהר בזאת כי האב אינו יכול שלא לשתף פעולה עם פקידת הסעד ודי בכך כדי לשקול מתן פסק דין לפיו יוצאו הקטינים ממשמורתו"
במילים אחרות "אם האב לא יציית לפקידת הסעד היא תוציא ילדיו מחזקתו" ולמעשה זהו הרס המשפחה. עובד אליאס אינו מוציא צו כזה או אחר כגון צו הסדרי ראיה או צו לטיפולים כזה או אחר אלא מצווה על האב באופן גורף לציית לפקידת הסעד.

עובד אליאס הוציא החלטה פושעת פוגעת בערכי הדמוקרטיה. ע"פ תפיסתו המעוותת של עובד אליאס בית משפט יכול לחייב אזרחי מדינה לציית לפקידים ולא רק לצווים.
כל פקיד סעד על פי עובד אליאס יכול לקבל סמכויות סטטוטוריות לעתידה של משפחה.
עובד אליאס מבזה את מערכת המשפט. התנהגותו הפושעת חמורה במיוחד בשל העובדה שהתנהלותו המעוותת נעשתה בדלתיים סגורות.

להוסף חטא על פשע הוציא עובד אליאס החלטה נוספת (ראה להלן) ב- 26.12.2013 ובה קבע כי לאב לא תינתן אפשרות לזמן את פקידת הסעד לחקירה בבית משפט או להביא חוות דעת פרטית של פסיכולוג: "לא מצאתי להיעתר לחקור את פקידת הסעד ואף לא מצאתי לאפשר להמציא לתיק חוות דעת פרטית של פסיכולוג"

עובד אליאס מצווה על האבא לציית לפקידת הסעד ולא ילקחו ממנו ילדיו

עובד אליאס אינו מאפשר לאבא לחקור את פקידת הסעד ולהביא חוות פסיכולוג פרטי

קרן מילר תלונה בגין משוא פנים וטיוח סדרי דין לטובת משטרת ישראל

קרן מילר תלונה בגין משוא פנים וטיוח סדרי דין לטובת משטרת ישראל

דצמבר 2016 - תלונה נגד השופטת קרן מילר

קרן מילר, שופטת בית משפט שלום ירושלים, פעלה במשוא פנים ורמייה לטובת משטרת ישראל נגד העיתונאית לורי שם טוב. מדובר בשיטות מניפולטיביות שמטרתם להתיש ביורוקרטית את האזרח, מול גופים עתירי כוח כגון משטרת ישראל.

השופטת התבקשה להוציא החלטה להשבת ציוד שנתפס על ידי משטרת מוריה, ונמצא ברשותם מעל חצי שנה, על המדף. לאחר שהמשטרה לא הגיבה על הבקשה, השופטת הוציאה החלטה להשיב את הציוד בתאריך היעד 20/12/16. לאחר שהשופטת הוציאה החלטה, בניגוד לרצונה של המשטרה, החליטה המשטרה להגיב, כמובן באיחור, לאחר המועד שנקבע ולאחר מתן החלטת השופטת.

השופטת קרן מילר בתגובה, סילפה את עובדות האירוע, וכתבה בהחלטתה "שהתגובה של המשטרה לא נסרקה בזמן". בעוד שלמעשה תגובת המשטרה נכתבה לאחר ההחלטה. אין מדובר פה בטעות, אלא בדרכי רמייה מניפולטיביות מקובלות בסביבתה של השופטת קרן מילר, עם גורמים עתירי כוח כגון המשטרה, נגד האזרח, כדי לספק את רצונם של גופים אלו, עתירי הכוח.

אפשר לומר, שהשופטת הינה חותמת גומי של משטרת ישראל, ואף יתרה מכך, חותמת גומי עקומה, שמוציאה דברי סילופין מפיה. בנוסף, התנהגותה של השופטת גורמת לסירבול בירוקרטי והתשה בירוקרטית נגד האזרח, שנגזל זמן יקר מזמנו וכסף.

ניתן להוסיף גם שהתנהגותה של השופטת קרן מילר חסרת אנושיות, משום שהאזרח משקיע מזמנו היקר בעוד השופטת מילר והפקידים הקלוקלים ממשטרת ישראל שעסקו בעניין, מקבלים שכר ממשלם המסים והאזרחים, ותמורת זה יורקים עליהם אלימות ביורוקרטית וסרבול.

להלן התלונה שהוגשה נגד השופטת ושתידחה גם היא על ידי הנתל"ש, שהוא חלק בלתי נפרד מהתעללות באזרח.

להלן התלונה:

לכבוד נציבות תלונות הציבור על שופטים

נכבדיי,

הנדון: תלונה נגד השופטת קרן מילר ביהמ"ש שלום ירושלים

תיק ה"ת 9959-06-16

1. ביום 5/12/16 הגשתי בקשה בתיק ה"ת 9959-06-16 להחזרת תפוס.

2. ביום 11/12/16 ניתנה החלטה על ידי השופטת קרן מילר, ביהמ"ש שלום ירושלים: "לתגובת המשיבה עד ליום 19.11.2016". הבקשה ועל גביה ההחלטה מצ"ב מסומנת "א".

3. משטרת ירושלים שהיא המשיבה, לא הגיבה, ולכן ביום 20/12/16 ניתנה החלטה של השופטת קרן מילר: "בהעדר תגובה מטעם המשיבה יוחזר התפוס כמבוקש".

4. ביום 21/12/16 התקשרתי למשטרת מרחב מוריה, וביקשתי לתאם מועד לקבל את כונן המחשב שלי, התפוס המוחזק בידי משטרת מוריה. ממשטרת מוריה ביקשו ממני לשלוח את החלטת השופטת. ההחלטה נשלחה אליהם, על פי בקשתם. משקיבלו במשטרת מוריה את החלטת בית המשפט, מסרו לי כי הם לא מתכוונים להחזיר לי את כונן המחשב התפוס הנמצא ברשותם, וכי הם שולחים תגובה לבית המשפט, ושאקרא בנט המשפט את תגובתם.

5. תגובת המשטרה נשלחה בנט המשפט בכתב יד ביום 21/12/16 על גבי החלטת השופטת קרן מילר. בתגובת המשטרה הם מסרבים להחזיר לי את התפוס. התגובה מצ"ב מסומנת "ב", וניתן לראות כי התאריך שפוקסס על ידי המשטרה מוטבע "21-12-16 שעה 14:23".

6. ברגע שהמשטרה הגיבה ביום 21/12/16, השופטת קרן מילר חזרה בה מההחלטה שנתנה ביום 20/12/16, וקבעה על גבי ההחלטה שלה בנייר שאני העברתי למשטרה: "נראה כי בשל טעות תגובת המשיבה לא נסרקה לתיק ולא הוצגה בפני. לאחר עיון בתגובה אני מבטלת את החלטתי מיום 20.12.2016 וקובעת דיון בבקשה ליום 26.12.2016 שעה 8:30".

7. הנני מלינה, כי השופטת קרן מילר, נהגה בחוסר תום לב, כשביטלה את ההחלטה שנתנה ביום 20/12/16, וקבעה כי תגובת המשטרה לא נסרקה בשל טעות. מדובר בטענה כוזבת של השופטת, שכן תגובת המשטרה נשלחה לבית המשפט רק ביום 21/12/16 בעת שביקשתי לתאם מועד לקבל את התפוס שלי, ונסרקה על גבי מסמך שלי שנשלח אליה מהפקס' שלי המופיע בהחלטה 03-7327557, בתחתית העמוד. ראו נספח "ב".

8. התנהלות השופטת קרן מילר פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט. אין השופטת רשאית לשמש ערכאת ערעור על עצמה, ומתי שמתחשק למשטרה להגיב, אז השופטת מיד נעתרת לדרישות המשטרה "כמבוקש".

9. ויודגש, אין בתיק זה שום סיבה לקבוע דיון, להחזרת תפוס, שכן עמדת המשטרה שניתנה לאחר מתן ההחלטה כבר הובררה ועל כן השופטת קבעה דיון למראית עין.

10. המשטרה לא טורחת להתנצל או להסביר מדוע אינה מגישה תגובות בזמן, והשופטת מתייחסת בסלחנות להתנהלות המשטרה ותירצה בכזב את ביטול ההחלטה שנתנה יום קודם לכן.

11. התנהלותה של השופטת קרן מילר, פוגעת אנושות באמון הציבור במערכת המשפט.

12. הנני מבקשת שתבדקו את התלונה שלי על החלטת השופטת קרן מילר נשוא נספחים א' ו- ב'.

13. נא טיפולכם בתלונתי.


בכבוד רב,

בית משפט לענייני משפחה ובית משפט לנוער - חותמת גומי

שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער משמשים חותמות גומי לפקידות סעד ומומחים מטעמן. מדובר בשיטה שבה פקידת הסעד מביאה חוות דעת מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד נפגעי משרד הרווחה. שופטי בתי המשפט בדלתיים סגורות וללא ראיות המחייבות אותם משמשים חותמות גומי לפקידות אלו.


דוגמא לכך ניתן לראות בהחלטת השופט שמואל בוקובסקי להלן.
שמואל בוקובסקי שימש כחותמת גומי לפקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים.

שמואל בוקובסקי - שימש חותמת גומי לפקידת הסעד

שמואל בוקובסקי ע"פ הנוסח הקבוע כתב בהחלטתו הלא מנומקת: "לאחר ששמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני לרבות בתסקיר פקה"ס מיום 9/11/06 אני מאמץ את ההמלצות בתסקיר".
שמואל בוקובסקי שימש חותמת גומי של פקידת הסעד שירה שביט אורגד תוך אטימות לראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי התסקיר נכתב ברשלנות ללא ניסיון לאמת או להפריך טענות שקריות שנכתבו בו ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי מלשכת הרווחה בת ים.

שמואל בוקובסקי - החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60

יהורם שקד - איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

יהורם שקד - איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

השופט שקד איים על אב שאם לא יתפשר - יראה פחות את בנו , ענת רואה , כלכליסט , 14.12.16

נציב תלונות הציבור על שופטים מצא מוצדקת תלונה נגד השופט יהורם שקד, לפיה איים על אב שאם לא יתפשר הוא יצמצם את ימי המשמורת שלו על בנו הקטין. הנציב: השופט הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן. השופט שקד: הטענה להפעלת לחץ על האב היא חטא גמור ומוחלט לאמת

שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן יהורם שקד, הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר על אב כאשר איים לצמצם את זמני השהות שלו עם בנו אם לא יסכים למחוק תביעה שהגיש — כך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. החלטת הנציב ריבלין הסתמכה על תצהירים שמסרו שני עורכי דין שייצגו את האב, ותמכו בגרסתו כי אם לא יתפשר השופט יגרום לכך שיראה את בנו פחות. זאת למול הכחשה של השופט שקד שטען כי הדברים לא נאמרו, ושל עורך דין נוסף שהופיע באולם וייצג את האם.

החלטה זו מצטרפת למספר מקרים שבהם מעורב השופט שקד, שכולם נסובו סביב התבטאויות שנויות במחלוקת מצדו. בתחילת השבוע דיווח "כלכליסט" כי גבר שהופיע בפני שקד טען שהשופט השפיל אותו וטען שהוא זקוק לטיפול דחוף וכי הדברים לא הופיעו בפרוטוקול. בגין אמירות אלו הוגשה בקשת פסילה לשקד שטרם הוכרעה. בעבר פורסמה החלטה אחרת של הנציב בעניינו של שקד, שבה נמצאה מוצדקת תלונה נגדו לפיה הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר והתבטאויותיו יצרו "אווירה של כפיה". גם באותו מקרה שקד הכחיש את הדברים.

"חבל שהוספתי לך ימים"

החלטת הנציב שהתלונה הנוכחית מוצדקת התקבלה בחודש מרץ האחרון. לפי ההחלטה, המתלונן ואשתו ניהלו הליכים בנושא משמורת וזמני שהות בפני השופט שקד, ובנוסף הגבר הגיש תביעת לשון הרע נגד האישה. במרץ אשתקד התקיים דיון הוכחות בתביעת לשון הרע ובסיומו ניתנה החלטה לפיה בתוך שלושה ימים תודיע מייצגת האב אם הוא עומד על התביעה או חוזר בו ממנה.

לפי הנציב, הפרקליטה הודיעה שהאב מבקש למחוק את התביעה וביקשה כי יפסקו לטובתו הוצאות. השופט שקד החליט כי מאחר והאב "התנה את המחיקה בפסיקת הוצאות לטובתו, אין כל אפשרות שלא ליתן פסק דין מנומק על יסוד הראיות", והורה לאב להגיש סיכומים בכתב. בבקשת הבהרה שהגישה פרקליטת האב היא ציינה כי לא הוצגה התנייה אלא בקשה בלבד.

שקד המשיך בקו נוקשה ודרש מהאב להודיע לבית המשפט כי הוא נסוג מתביעתו ומותיר את סוגית ההוצאות לשיקול דעתו, והאב פעל כמוצע. בהחלטה שמסר השופט נקבע שהאב ישלם הוצאות ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל. בעקבות כך התלונן האב על ההחלטה במהלך הדיון, ובתלונה שהעביר לנציב טען כי השופט שקד ביקש להותיר רק את עורכי הדין באולם.

לטענת האב, השופט אמר לעורכי הדין כי אם לא יגיעו לפשרה הוא יורה על ביטול הסדרי זמני השהות של המתלונן עם בנו, זאת בעת שבפרוטוקול נרשם רק כי מתנהלת שיחה מחוץ לפרוטוקול. לדבריו, מתוך חשש אמיתי לשינוי זמני השהייה הוא מחק את תביעתו.

לתלונה צירף האב שני תצהירים של עורכי הדין שייצגו אותו. אחד התצהירים העלה טענות נוספות שהתייחסו לדיון בתיק המשמורת, ולפיהן האב אולץ לוותר על תביעה להוספת יום משמורת לאור איומי השופט כי אם הצדדים לא יגיעו להסדר והמתלונן לא יסתפק בימים שקיבל יופחת לו יום משמורת. לפי התצהיר, שקד פנה למתלונן באומרו "חבל שהוספתי לך ימים עם הילד".

"בשל התנהגותו זו של השופט והבעת עמדתו, הודעתי (לאב) כי איני יכול לייצג אותו לאור העובדה שעל פי ראייתי השופט סימן את המטרה ולא יזוז ממנה וחבל על כל תשלום שישלם לי בעניין זה", כתב הפרקליט.

"לחץ בלתי ראוי להתפשר"

השופט שקד הכחיש את הדברים והדגיש כי לא איים לצמצם את זמני השהות של האב עם בנו אלא אמר כי לאור התרשמותו מהתנהלות האב, הרי שבירור התביעות הכספיות עלול להצית מאבק נוסף בעניין הקטן והישגים שהושגו בעמל רב עלולים לרדת לטימיון. עוד טען השופט כי לא ברור לו מדוע המתלונן לא פנה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. לדברי השופט שקד, האמור בתצהיר עורך הדין הוא "תיאור מעוות של המציאות" והטענה שהופעל לחץ על האב אינה אלא "חטא גמור ומוחלט לאמת".

פרקליטה נוספת שייצגה את האב מסרה בתגובה לתלונה כי אינה זוכרת את המילים המדויקות שנאמרו בדיון אך רוח הדברים היתה כאמור בתלונה. לדבריה, בשל דברים אלה היא פנתה מספר פעמים לצד השני בניסיון להגיע לפשרה, והוסיפה כי האב אכן ביקש ממנה להודיע על מחיקת תביעתו בשל החשש מדברי השופט מהם ניתן היה ללמוד "כי יורה על פגיעה בהסדרי הראייה עם בנו הקטין".

פרקליטה של האישה הגן על השופט וטענו כי האב מנסה לפגוע בשמו הטוב ומדובר ב"סיפורים", אולם ציין כי השופט השרה "מעט לחץ סביבתי", אך לא באופן בוטה או מאיים כי אם בסבלנות. עורך דין נוסף מטעם האישה אמר גם הוא כי אינו זוכר טענות כגון אלו שהועלו בתלונה.

הנציב קבע כי "יש להתייחס ברצינות רבה לטענות של עורך דין, בייחוד שעה שהן נכללות בתצהיר", אולם מאחר שהאב לא התלונן על נושא הדיון בזמני השהות הרי שיש לראות בתצהיר לכל היותר חיזוק לטענותיו בדבר יחס בלתי ראוי של השופט כלפיו בתיקים הנדונים.

באשר לתלונה ביחס לתביעה הכספית הנציב כתב כי קשה להכריע בין הגרסאות השונות, אך הוסיף: "עם זאת התרשמותי מבירור התלונה כי השופט שקד אכן הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה. התרשמותי מתחזקת נוכח החלטות שנתן השופט לאחר הדיון במרץ 2015.

"נוכח העובדה שטענת המתלונן בדבר הפעלת לחץ בלתי ראוי להתפשר חוזרת על עצמה מפי שני עורכי דין שונים שייצגו אותו בשתי תביעות נפרדות, שאחד מהם התפטר לדבריו מייצוג המתלונן נוכח יחסו של השופט ואף נתן תצהיר בתמיכה לתלונה שלא ראיתי סיבה להטיל בו ספק — נמצא מקום לקבוע כי יש תימוכין לטענות המתלונן".

הנציב סיכם באומרו כי "אני קובע אפוא, כי השופט הפעיל על המתלונן לחץ בלתי ראוי להתפשר כאשר איים לצמצם את זמני השהות עם בנו, אם לא יסכים למחוק את התביעה".

יהורם שקד מציג: שופט לענייני משפחה שהשתן עלה לו לראש בדלתיים סגורות

השופט יהורם שקד למתדיין: "למדתי פסיכיאטריה שנה, לך לטיפול דחוף"  , איל בן וענת רואה ,  11.12.16  , כלכליסט
מתדיין הגיש לשופט ביהמ"ש לענייני משפחה יהורם שקד בקשה לפסול את עצמו בשל התבטאויות "חריגות, פוגעניות ומאיימות", ואף רמיזה על מחלת נפש

"למדתי רק שנה אחת פסיכיאטריה, אתה צריך טיפול דחוף". כך, לפי טענת מתדיין, הטיח בו שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יהורם שקד במהלך דיון בעניינו. על כך השיב המתדיין כי הוא "בטיפול, זה בסדר", וזכה לתגובה מצד שקד: "איזה טיפול אתה עושה? טיפול קמעות? מלח? שום?".

המתדיין, דוקטורנט למדעי הטבע, הגיש בימים האחרונים לשקד בקשה לפסול את עצמו לאור מה שהוא מגדיר כ"התבטאויות חריגות, פוגעניות ומאיימות", שמהן עולה כי לשופט אין האובייקטיביות הדרושה לדון בענייני המתדיין מול גרושתו.

בקשת הפסילה הוגשה במסגרת הליכים שמנהל המבקש מול גרושתו בפני השופט שקד, בין היתר תביעות רכושיות ותביעה למשמורת ילדים שהחלו בסוף 2014. לטענתו, התנהלותו של בית המשפט היתה רצופה "צעקות, השפלות, הערות ביניים פוגעניות, מאיימות ומעליבות".

"צא מתחושת הקורבן"

לדברי המבקש, השופט לגלג עליו ואמירותיו פגעו בו. עוד טען כי שקד אמר לו: "אני מרגיש שהייתי צריך פה גלימה בצבע אחר". לטענתו, שקד רמז על גלימה של בית משוגעים בצבע לבן. בדיון אחר הורה לפרקליטת הצד השני להמשיך בדבריה משום ש"אין לי מה לשמוע יותר. האוזן שלי לא מסוגלת לשמוע את זה יותר (את המתדיין — א"ב וע"ר). הוא אדם שחי במציאות מדומה".

לטענת המבקש, השופט המשיך להשפיל אותו ואמר: "אני ממליץ לך לעשות טיפול ולצאת מתחושת הקורבן התמידית שלך. אתה מאמלל את עצמך ואת כל הסובבים, לך לטיפול ודחוף, עוד לפני שבת". כמו כן, ביקש השופט מהאיש להפסיק עם "תיאוריות הקונספירציה שלך, הן אפילו לא יכולות להציג ספרון של ילדים בני 10".

לפי הבקשה לפסילה, "כל האמירות אינן מופיעות בפרוטוקול, בבחינת לא היה ולא נברא", אך המבקש טוען כי יש ברשותו תיעוד — הקלטות של הדיונים. אמירות אלו של השופט, לפי המבקש, "יוצרות חוסר סימטריה בין בעלי הדין המתבטאת באופן מובהק במכלול החלטות השופט ובהתנהלותו המבססות דפוס פעולה הפוגע באופן מהותי בהליך השיפוטי ובתכליתו של בית המשפט כגורם אובייקטיבי".

"הייתכן שיסלים סכסוך?"

שופט יהורם שקד

אף שרוב ההתבטאויות המרכזיות שהאיש מייחס לשופט שקד נאמרו לפני קרוב לשנתיים, הדיון נמשך ועד כה הוא לא ביקש את פסילת השופט. האיש מתייחס לקושי זה בבקשת הפסילה וטוען כי "מחד, המבקש היה סבלני וקיווה כי מדובר בהתנהלות לא מכוונת, ומאידך, בהיותו אדם חרדי, סיפר את השתלשלות העניינים לרבו, והאחרון הורה לו להמתין עם הגשת הבקשה". לדבריו, "לאחרונה, לאור התגלות ראיות חדשות", כמו גם החלטה נוספת שנתן שקד בעניין שכר טרחת כונסת הנכסים שפעלה למכור את דירת הצדדים והעובדה שבפני השופט עומד תיק משמורת, ומדובר בדיני נפשות ולא רק ממון, "הורה לו רבו להגיש את הבקשה".

בנוגע להחלטה בעניין הכונסת, טוען האיש כי השופט קבע שחלקו בדירת הצדדים הוא 22% בלבד, ולמרות זאת "כבוד השופט צ'יפר את עורכת הדין (של אשתו לשעבר — א"ב וע"ר) במינויה לכונסת הנכסים והמבקש חויב בתשלום שכר טרחתה, של 60 אלף שקל, שהם כרבע משווי החלק שלו בנכס שנקבע על 247 אלף שקל".

בנוסף, עולה מהבקשה לפסילת השופט שהוא "עודד את באת כוח המשיבה להגיש נגד המבקש תביעת לשון הרע ואמר: 'היא תגיש נגדך תביעת לשון הרע ותחויב במאות אלפי שקלים'". בבקשה נכתב כי "הייתכן כי שופט היושב בדין יסלים את הסכסוך בין בעלי הדין, יעודד וינחה עורכת דין להגיש תביעה?".

בבקשת הפסילה, שהוגשה באמצעות עו"ד יעל אסף, נאמר עוד כי "המבקש חושש כעת עד מאוד מההשלכות הרות האסון של שופט זה על גורל ילדיו (...). המבקש הגיע למסקנה חד־משמעית שבפני שופט זה אין הוא עתיד לזכות למשפט צדק נטול משוא פנים, זכות שהנה מיסודות שיטת משפטנו".

מדוברות בית המשפט נמסר כי "ניתנה החלטה שלפיה מועברת הבקשה לתגובת המשיבה בתיק. יש להמתין להחלטת בית המשפט בנידון".


לא הפעם הראשונה ששקד מתבקש לפסול את עצמו

"משכנעים לקוח על ידי הפחדה"

אין זו הפעם הראשונה שבה נדרש השופט שקד לפסול את עצמו. בספטמבר 2012 פורסם ב"כלכליסט" כי מתדיין בסכסוך ירושה דרש זאת מהשופט בעקבות התבטאויות שיוחסו לו. המבקש טען ששקד הפעיל עליו לחץ להתפשר, ומשסירב להצעת הפשרה, פנה השופט לעו"ד רנן גרשט, שייצג אותו, ואמר: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו".

עוד נטען אז שהשופט השווה בין ההליך האזרחי שבפניו למשפטו של הנשיא לשעבר משה קצב, שסירב לעסקת טיעון ולבסוף הורשע בעבירות חמורות, וכי הוא "רכן קדימה בגופו במבט חודר ועיניים רושפות" כלפי המתדיין ואחותו ושאל אותם: "האם אתם ישנים טוב בלילה בידיעה שיש לכם משהו שהוא לא שלכם?".

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע בעקבות זאת שהשופט הפעיל לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה ושהתבטאויותיו במהלך הדיון יצרו "אווירה של כפייה". החלטת הנציב התקבלה אף שהשופט הכחיש שאמר את הדברים ואף האשים את המתלונן ופרקליטיו בבידוי ראיות, כשאלו הציגו תרשומת בכתב יד שלטענתם ערכו במהלך הדיון וכללה את האמירות המיוחסות לשופט.

איל בן וענת רואה

מאבטחי בית המשפט מונעים מהורים למחות מול בית המשפט ומעיתונאית להיכנס למתחם

מאבטחי בית המשפט העליון מבזים את הדמוקרטיה ומונעים מקומץ מוחים לעמוד עם שלטים מול בית המשפט העליון. בנוסף מונעים מעיתונאית להיכנס למתחם בית המשפט תוך העללת עלילות נגדה.



העיתונאית מספרת:

ביום 6/12/16 סיקרתי את הפגנת האבות הגרושים הזועקים לצדק ושוויון על ילדיהם בהליכי גירושין ופרידה.

בין לבין, ביקשתי להיכנס לבית המשפט כדי להגיש בקשה לביהמ"ש העליון, שם מתנהל תיק שהגשתי לפטור מאגרה.

המאבטחים רוני בן שלומה ואורי נהוראי קריספין, מנעו ממני להיכנס לתוך מוסד ציבורי ומנעו ממני להגיש כתבי בי-דין, על סמך טענות הזויות ומופרכות, שאני מפרה סדר דין ציבורי, ולפני חודש נכחתי בהפגנה מול בית משפט עליון. מדובר בשקרים. לא נכחתי בשום הפגנה לפני חודש.

למאבטחי בית המשפט אין סמכות למנוע מאזרחית כניסה למוסד ציבורי. אם הם חושבים שאני מפרה סדר דין ציבורי, שיזמינו משטרה, אבל הם לא יכולים למנוע ממני להיכנס. אכן הזמינו לי משטרה, את תומר פנחסי ושוטרת שלא הזדהתה. שני השוטרים יודעים היטב, שאני זכאית להיכנס למוסד ציבורי, ובאו כמו שהגיעו.

בשיא החוצפה של המאבטחים, הם אמרו שעו"ד שלמה, שמסייע לאזרחים לא מיוצגים, הוא יצא אלי החוצה, כדי שאני לא אוכל להיכנס. כמובן שלא הסכמתי לכך.

אחרי המתנה ארוכה של 15 דקות נכנסתי.