מרץ 2007 - א 003568/06 - מדובר בתביעה נגד שופטת בית משפט השלום תל אביב נועה גרוסמן אשר שמשה ראש הוצאה לפועל. נועה גרוסמן ברשלנות או במזיד היתה חלק מתרגיל עוקץ לזוג אזרחים אשר נענו לקריאת בית המשפט בראשות נועה גרוסמן לרכישת דירה מכינוס נכסים, שילמו מראש 55,000 $ , ואז המכירה בוטלה ע"י ראש ההוצל"פ נועה גרוסמן מסיבות כאלו ואחרות. הקונים נשארו ללא הדירה וללא מקדמת 55,000 $ ששילמו.לנועה גרוסמן ראש ההוצל"פ כב' הרשמת נועה גרוסמן (כתוארה אז) - מיוחס בכתב התביעה, מעשה התרשלות באישור הסכם המכר ואי פיקוח על ביצועו, לרבות אי פיקוח על פעולותיהם ועל התנהלותם של כונסי הנכסים.
התובעים - שטרצר יש ואריאלה - בעל ואישה - נענו למודעה בעיתון שעניינה הזמנה להציע הצעות לרכישת נכס. בהתאם להזמנה זו הגישו התובעים הצעה לרכישת הנכס.
ביום 12/5/95 נחתם הסכם המכר בין כונסי הנכסים - עו"ד אייל גרצברג ועו"ד רן יגנס - ובין התובעים.
על פי הסכם המכר - נספח א' לכתב התביעה - התחייבו כונסי הנכסים למכור לתובעים את המקרקעין תמורת תשלום שווה ערך בש"ח ל-276,000 $ על פי טבלת תשלומים המפורטת בסעיף 4 להסכם המכר.
על פי סעיף 3 להסכם המכר, על המוכרים היה למסור את הנכס /המקרקעין לקונים לא יאוחר מיום 16/11/95 כשהם פנויים מכל אדם וחפץ.
עם חתימת החוזה שילמו הקונים - התובעים, לכונס הנכסים סך של 55,000 $ כפי המפורט בסעיף 4א' להסכם המכר.
ביום 18/9/95 נרשמה הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, לטובת התובעים.
לטענת התובעים, משאושר הסכם המכר על ידי ראש ההוצל"פ כב' הרשמת נועה גרוסמן, הם החלו להיערך על מנת שיוכלו לעמוד בתנאי הסכם המכר, לרבות מכירת דירתם הישנה.
דא עקא, שעם אישור הסכם המכר החלו החייבת ובני משפחתה, בהליכים משפטיים, בין השאר, כדי למנוע את פינוי בני המשפחה מן הנכס (ת.א. 1089/95-בית המשפט המחוזי בת"א). במסגרת תובענה זו ניתן צו מניעה כנגד פינוי בני המשפחה מן הנכס, בכפוף לתשלום החוב לזוכים/הנושים/הבנקים.
במקביל הועבר הדיון בתיק זה, מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה - תמ"ש 8680/96.
התברר כי תיק ההוצל"פ שנפתח על ידי בנק ירושלים בע"מ, לא נפתח מכח משכון לטובת הבנק אלא מכח דרישה לביצוע פסק דין שניתן כנגד החייבת. נוכח האמור - ומכח סעיף 38 לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז-1996 - לא ניתן לפנות את החייבת מהמקרקעין, מבלי שהוכח תחילה להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עימו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
ביום 28/8/96 ניתנה החלטה על ידי ראש ההוצל"פ כב' הרשמת נועה גרוסמן, המאשרת את החזרת החייבת לנכס עד להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה.
ביום 8/3/99 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, לפיו יש לדחות את התביעה ולהסיר את צו המניעה.
ביום 24/6/02 הוגשה בקשה לשחרורו של הנתבע 4 - עו"ד רן יגנס - מתפקידו ככונס נכסים. למחרת היום נענתה בקשה זו.
ביום 19/3/06 שלחו התובעים לנתבעים הודעה על בטלות הסכם המכר ודרשו לקבל פיצוי בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו להם בעקבות ההתנהלות המתוארת ואי קבלת הנכס וכן החזר כספי מלא של הסך בש"ח שווה ערך ל-55,000 $ אשר שולמו במועד החתימה על ההסכם.
ביום 9/4/06 הגיב הנתבע 4 - עו"ד רן יגנס - על הודעה זו בכך שהוא מסיר כל אחריות מעל כתפיו. הודעה דומה התקבלה ביום 20/6/06 מהנתבע 1.
לטענת התובעים עד היום הם לא קיבלו את החזקה בנכס והחייבת מתעלמת לחלוטין מהעובדה שהנכס נמכר להם. כך גם הם גם לא קיבלו בחזרה את הכסף אותו שילמו לכונס הנכסים, במעמד החתימה על הסכם המכר.
לטענתם: אילו במעמד ההסכם היו יודעים כי תהיה בעיה כלשהי בפינוי הנכס וכי מכירת הנכס לא נעשתה מכח משכון אלא מכח פסק דין, לא היו חותמים על הסכם המכר.
לטענתם: במועד החתימה על ההסכם, הציגו בפניהם כונסי הנכסים מצג שווא לפיו החייבת תתפנה מהנכס בתאריך המתוכנן ואולי אף קודם לכן. כונסי הנכסים לא הציגו בפניהם את התכחשותה של החייבת לחובותיה ואת התנגדותה להתפנות מהנכס. כונסי הנכסים גם לא הביאו לידיעתם את זכותה של החייבת לקבל דיור חלוף.
מכאן תביעתם כנגד הנתבעים בעילות שונות, כמפורט בכתב התביעה.
לנתבעת 5 - ראש ההוצל"פ כב' הרשמת נועה גרוסמן (כתוארה אז) - מיוחס בכתב התביעה, מעשה התרשלות באישור הסכם המכר ואי פיקוח על ביצועו, לרבות אי פיקוח על פעולותיהם ועל התנהלותם של כונסי הנכסים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה