דצמבר 2014 - ע"א 4108408 - ערעור לבית משפט העליון על דחיית בקשת פסילת השופטת נועה גרוסמן מלשבת בדין.המערערים הגישו תובענה לבית משפט השלום במסגרתה ביקשו לתקוף שטר משכון עליו חתמו בשנת 2006. התיק קבוע להוכחות. המערערים טענו כי במסגרת החלטה שנתנה השופטת נועה גרוסמן ביום 19.1.2012 בבקשה למתן צו מניעה זמני, כתבה גרוסמן, למעשה, את פסק הדין בתובענה, כך שהליך ההוכחות הקבוע לפניו הפך לפורמלי וטכני בלבד.
לטענת המערערים, נועה גרוסמן גילתה דעתה בהחלטה שנתן בבקשה לסעד זמני כי לתובענה אין למעשה כל סיכוי, וזאת בטרם שמיעת העדויות בתיק. לדבריהם, גרוסמן קבעה במסגרת ההליך הזמני ממצאים מוחלטים לגבי אמינות ומהימנות גרסת המערערים, וצידדה באופן מוחלט בגרסת המשיב. במצב דברים זה אין למערערים, לדעתם, כל סיכוי במשפט.
בנוסף, טוענים המערערים כי נועה גרוסמן נתנה פסק דין נגדם ביום 20.3.2013 לאחר שלא הצליחו לגייס את הערבות שהוטלה עליהם. צוין, כי פסק דין זה בוטל על ידי ערכאת הערעור ביום 26.3.2014 (ע"א 31823-04-13 כבוד השופטים י' שנלר, סגן נשיאה, ק' ורדי וח' ברנר). המערערים טוענים כי במסגרת הערעור ביקשו כי הדיון בתובענה יעבור לידי מותב אחר. מאחר שלא התקיים כל דיון בתובענה, טוענים
המערערים כי זו הייתה ההזדמנות הראשונה שלהם להעלות טענת פסלות. המערערים טוענים כי גם ערכאת הערעור הביעה דעתה בפסק הדין כי מוטב ששופט אחר ישמע את התיק, אך הודיעה שאין בסמכותה לדון בעניין. המערערים מבקשים אף לטעון בעל פה טענות הקשורות לאופן ניהול המשפט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה