הגרוש ביקש כי השופטת תימנע מלשבת בדין לאור ההיכרות בינה לבין המשיבה וטען כי אף מן הטעם של מראית פני הצדק, יש להעביר את הדיון לשופט אחר.
אספרנצה אלון דחתה את בקשת הפסלות וטענה כי הטעמים עליהם הצביע המערער (הגרוש), אינם מהווים עילת פסלות, ולפיכך מנוע בית המשפט מלפסול עצמו לדון בתביעה.
הגרוש ערער בפני הנשיאה דורית בייניש. בייניש קבעה כי "נראה שביחסים שנרקמו בין השופטת (אספרנתה אלון) למשיבה במהלך העבודה המשותפת, אף אם אין המשיבה נמנית כיום על המעגל החברתי הקרוב של השופטת, יש כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים בבוא השופטת לדון בתיק בו המשיבה היא בעלת דין, במיוחד כך כיוון שמדובר בתיק בו המשיבה אינה מייצגת בעל דין אלא מופיעה בעצמה בתיק שהיא עצמה צד לו".
סוף דבר
השופטת אספרנצה אלון נכשלה בהבנת החשש הממשי למשוא הפנים בשפיטת עובדת שלה לשעבר במיוחד לאור העובדה שהעובדת אינה מיוצגת אלא מופיעה בעצמה בתיק שהיא צד לו. יש להוסיף כי הדיונים בבתי משפט לענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות, ללא דיני ראיות, ויש להתייחס ברגישות יתרה לכל בעיה בהליך לרבות משוא פנים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה