הכתבה "אין לה יכולת יותר להיות במעצר בית" , יאיר אלטמן , MNEWS, מרץ 2009
.
אורית הר-טוב, תושבת מודיעין ונכה 100 אחוז, לא יכולה להגיע למרכז השיקומי בשוהם בגלל שלעיריה ולמשרד הרווחה אין תקציב להסיע אותה לשם • היא ובעלה מתכוונים לפתוח בשביתת רעב" • לאחר פניית "מודיעין News" הודיעה העיריה: "היא תיפגש בקרוב עם ביבס"
אורית הר-טוב, תושבת העיר בת 54, לקתה באירוע מוחי קשה לפני כעשרים שנה. לאחר תקופת שיקום ארוכה נקבעו לה 100% קצבת נכות ו-83% נכות "רפואית". חייה השתנו מאז והפכו למסכת ארוכה של קרבות יומיומיים, שאנשים בריאים בדרך כלל לא מודעים לקיומם. הר-טוב הצליחה לעבור את השנים האלו בעיקר בזכות התעקשותה להמשיך לעבוד ולתפקד.
עד לפני כשנה וחצי היתה הר-טוב משתתפת פעילה במרכז היום השיקומי שמפעילה עמותה בשם "שקל" בשוהם. אבל מאז עברה להתגורר במודיעין (אליה עברה עם בעלה מהיישוב השכן לפיד, בשל הצורך להתגורר בדירה בקומת קרקע) – הביקורים ההכרחיים במרכז השיקומי נפסקו. הסיבה – עיריית מודיעין אינה נושאת בעלות הסעתה של הר-טוב לשוהם, כפי שעשתה המועצה האזורית חבל מודיעין כשהתגוררה המשפחה בלפיד.
.
הציעו להשתתף במימון
אורית ובעלה גרשון מתכוונים לפתוח בשביתת רעב מול בית העיריה לאחר סוכות, אם לא יימצא פיתרון לבעיה שכולאת את אורית בביתה. "עזבתי את עבודתי ויחד עם אשתי אנו נעמוד בכל יום משמונה בבוקר ועד הערב מול העירייה", אומר גרשון. "נעמוד עם שלטים שיסבירו את מצבנו. מאסתי בדיבורים ומילים יפות".
הבעיה לא התחילה אתמול...
גרשון: "נכון. כשעברנו לכאן לא בזבזנו רגע ומיד פניתי למחלקת הרווחה וביקשתי למצוא סידור הסעות שיאפשר לאורית להגיע למרכז השיקומי. הראיתי להם את התמיכה שקיבלנו מחבל מודיעין אבל הם אמרו שהם לא מכירים סידור כזה. הצעתי להשתתף בתשלום ההסעות אבל לא עזר כלום והעירייה התחמקה מאיתנו וטענה שאין לה תקציב".
בני הזוג פנו גם לשר הרווחה יצחק הרצוג, וגם זה השיב את פניהם ריקם. "מבדיקה שערכנו עם הפיקוח המחוזי ועם עיריית מודיעין" – נכתב בתשובת השר - עולה שמצבך ידוע לרשויות הרווחה ושאף נעשה ניסיון בעבר לעזור לך. הובהר לנו שעיריית מודיעין אינה יכולה לשאת בעלויות הגבוהות הכרוכות בהסעתך למפעל המוגן בשוהם, ושאף אינך מקבלת החזר נסיעות בתחבורה הציבורית כנהוג במקרים דומים, מאחר ואין תחבורה ציבורית ישירות לשוהם ממודיעין. כמו כן, אין אפשרות לצרפך להסעת הקשישים למרכז היום בשוהם משום שהסעה זו ממומנת על ידי המוסד לביטוח לאומי ומרכז היום. לצערנו, עם כל ההבנה והרצון הטוב, לא נוכל להיענות לבקשתך עקב קשיי תקציב בסעיף הסעות נכים למפעלים המוגנים".
"אין לי, כמפרנס יחיד, יכולת לעמוד כלכלית בהוצאות מונית הלוך חזור חמש פעמים בשבוע", אומר גרשון. "תשובת משרד הרווחה היא תעודת עניות למדינת ישראל. תמיד אמרתי לאנשים שאומרים שהם מתביישים במדינה שלהם ללכת ולחפש מקום אחר, היום אני מתבייש במדינה שלי. כל ההתייחסות לנכה מבישה. מדובר בסך הכל ב-15 קילומטרים מפה. מדוע מועצת חבל מודיעין יכלה למצוא לנו סידור ועיריית מודיעין לא? מדוע נכה בישראל צריך להתחנן לעזרה? למה אורית צריכה להיות שונה מקשיש?"
אתה מאמין ששביתת רעב תסייע לכם?
"אני לא יודע אם זה יעזור, אבל זה הסיכוי האחרון שלנו לנסות ולשנות משהו. אשתי חולת סכרת. אני מודע להשלכות ולסיכון הבריאותי שאשתי לוקחת, אבל אין לנו ברירה. אין לה יכולת יותר להיות במעצר בית".
"לא מכסה עשירית"
בעקבות פניית "מודיעין News לעיריה התקבלה התגובה הבאה: "התושבת עברה לעיר לפני כשנה והיא מטופלת על ידי עובדת סוציאלית. עם המעבר ביקשה התושבת להמשיך במסגרת התעסוקתית בשוהם על ידי מימון הסעות למפעל בו עבדה עד למעבר לעיר. העירייה ביקשה וקיבלה ממשרד הרווחה סיוע בעניין זה אולם הסכום שהוקצב ממשרד זה נמוך מאוד ואינו מכסה עשירית מעלות ההסעה הגבוהה הכרוכה בכך, הנאמדת בכמאה אלף שקלים.
בנוסף, לבני הזוג נקבעה פגישה עם ראש העיר, חיים ביבס, ומנהל האגף לשירותים חברתיים במטרה למצוא פתרון לנושא זה. האגף לשירותים חברתיים עושה, וימשיך לעשות כל שביכולתו על מנת לסייע לתושבת".
קישורים:
.
אורית הר-טוב, תושבת מודיעין ונכה 100 אחוז, לא יכולה להגיע למרכז השיקומי בשוהם בגלל שלעיריה ולמשרד הרווחה אין תקציב להסיע אותה לשם • היא ובעלה מתכוונים לפתוח בשביתת רעב" • לאחר פניית "מודיעין News" הודיעה העיריה: "היא תיפגש בקרוב עם ביבס"
אורית הר-טוב, תושבת העיר בת 54, לקתה באירוע מוחי קשה לפני כעשרים שנה. לאחר תקופת שיקום ארוכה נקבעו לה 100% קצבת נכות ו-83% נכות "רפואית". חייה השתנו מאז והפכו למסכת ארוכה של קרבות יומיומיים, שאנשים בריאים בדרך כלל לא מודעים לקיומם. הר-טוב הצליחה לעבור את השנים האלו בעיקר בזכות התעקשותה להמשיך לעבוד ולתפקד.
עד לפני כשנה וחצי היתה הר-טוב משתתפת פעילה במרכז היום השיקומי שמפעילה עמותה בשם "שקל" בשוהם. אבל מאז עברה להתגורר במודיעין (אליה עברה עם בעלה מהיישוב השכן לפיד, בשל הצורך להתגורר בדירה בקומת קרקע) – הביקורים ההכרחיים במרכז השיקומי נפסקו. הסיבה – עיריית מודיעין אינה נושאת בעלות הסעתה של הר-טוב לשוהם, כפי שעשתה המועצה האזורית חבל מודיעין כשהתגוררה המשפחה בלפיד.
.
אורית וגרשון הר-טוב. "מדוע נכה בישראל צריך להתחנן לעזרה?"
הציעו להשתתף במימוןאורית ובעלה גרשון מתכוונים לפתוח בשביתת רעב מול בית העיריה לאחר סוכות, אם לא יימצא פיתרון לבעיה שכולאת את אורית בביתה. "עזבתי את עבודתי ויחד עם אשתי אנו נעמוד בכל יום משמונה בבוקר ועד הערב מול העירייה", אומר גרשון. "נעמוד עם שלטים שיסבירו את מצבנו. מאסתי בדיבורים ומילים יפות".
הבעיה לא התחילה אתמול...
גרשון: "נכון. כשעברנו לכאן לא בזבזנו רגע ומיד פניתי למחלקת הרווחה וביקשתי למצוא סידור הסעות שיאפשר לאורית להגיע למרכז השיקומי. הראיתי להם את התמיכה שקיבלנו מחבל מודיעין אבל הם אמרו שהם לא מכירים סידור כזה. הצעתי להשתתף בתשלום ההסעות אבל לא עזר כלום והעירייה התחמקה מאיתנו וטענה שאין לה תקציב".
בני הזוג פנו גם לשר הרווחה יצחק הרצוג, וגם זה השיב את פניהם ריקם. "מבדיקה שערכנו עם הפיקוח המחוזי ועם עיריית מודיעין" – נכתב בתשובת השר - עולה שמצבך ידוע לרשויות הרווחה ושאף נעשה ניסיון בעבר לעזור לך. הובהר לנו שעיריית מודיעין אינה יכולה לשאת בעלויות הגבוהות הכרוכות בהסעתך למפעל המוגן בשוהם, ושאף אינך מקבלת החזר נסיעות בתחבורה הציבורית כנהוג במקרים דומים, מאחר ואין תחבורה ציבורית ישירות לשוהם ממודיעין. כמו כן, אין אפשרות לצרפך להסעת הקשישים למרכז היום בשוהם משום שהסעה זו ממומנת על ידי המוסד לביטוח לאומי ומרכז היום. לצערנו, עם כל ההבנה והרצון הטוב, לא נוכל להיענות לבקשתך עקב קשיי תקציב בסעיף הסעות נכים למפעלים המוגנים".
"אין לי, כמפרנס יחיד, יכולת לעמוד כלכלית בהוצאות מונית הלוך חזור חמש פעמים בשבוע", אומר גרשון. "תשובת משרד הרווחה היא תעודת עניות למדינת ישראל. תמיד אמרתי לאנשים שאומרים שהם מתביישים במדינה שלהם ללכת ולחפש מקום אחר, היום אני מתבייש במדינה שלי. כל ההתייחסות לנכה מבישה. מדובר בסך הכל ב-15 קילומטרים מפה. מדוע מועצת חבל מודיעין יכלה למצוא לנו סידור ועיריית מודיעין לא? מדוע נכה בישראל צריך להתחנן לעזרה? למה אורית צריכה להיות שונה מקשיש?"
אתה מאמין ששביתת רעב תסייע לכם?
"אני לא יודע אם זה יעזור, אבל זה הסיכוי האחרון שלנו לנסות ולשנות משהו. אשתי חולת סכרת. אני מודע להשלכות ולסיכון הבריאותי שאשתי לוקחת, אבל אין לנו ברירה. אין לה יכולת יותר להיות במעצר בית".
"לא מכסה עשירית"
בעקבות פניית "מודיעין News לעיריה התקבלה התגובה הבאה: "התושבת עברה לעיר לפני כשנה והיא מטופלת על ידי עובדת סוציאלית. עם המעבר ביקשה התושבת להמשיך במסגרת התעסוקתית בשוהם על ידי מימון הסעות למפעל בו עבדה עד למעבר לעיר. העירייה ביקשה וקיבלה ממשרד הרווחה סיוע בעניין זה אולם הסכום שהוקצב ממשרד זה נמוך מאוד ואינו מכסה עשירית מעלות ההסעה הגבוהה הכרוכה בכך, הנאמדת בכמאה אלף שקלים.
בנוסף, לבני הזוג נקבעה פגישה עם ראש העיר, חיים ביבס, ומנהל האגף לשירותים חברתיים במטרה למצוא פתרון לנושא זה. האגף לשירותים חברתיים עושה, וימשיך לעשות כל שביכולתו על מנת לסייע לתושבת".
קישורים:
- מעון גילה של איל"ן בירושלים המתוקצב ע"י משרד הרווחה: נכים במעון סיפרו שהצוות הענישם בכך שהחרים מהם את כסאות הגלגלים החשמליים
- משרד הרווחה - תפיסה מיושנת של השמת אנשים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה
- משרד הרווחה - פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים
- תביעה נגד עיריית בת ים: אין להפלות עובד סוציאלי בשל מוגבלות
- עיריית רהט: "ילדי חינוך מיוחד ברהט - על הרצפה עם זבובים"
- לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה