פרופ אסתר הרצוג מציגה מנגנוני רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית

פברואר 2015 - רדיו צפון - פרופ. אסתר הרצוג מציגה מנגנוני רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית

פרופ' אסתר הרצוג, ראיון ברדיו צפון 104.5 fm - בתוכנית "זוג משמיים"
משפחה עם קושי צריכה לפחד מהרווחה כי פשוט יקחו להם את הילדים
ערב טוב ושבוע טוב לפרופ' אסתר הרצוג יו"ר עמותת עלי"ה לזכויות ילדים והורים
עמותת עלי"ה זו עמותה שקמה לפעול בנושא של מדיניות משרד הרווחה בנושא של הוצאת ילדים מהבית. אנחנו לאורך שנים רואים מקרים מאוד חמורים וקשים שנגרמים כתוצאה מהמדיניות הנוהגת של הוצאת ילדים והשמתם במוסדות.
מוסדות של הרווחה שרובם ככולם מופרטים. ההשלכות הן מאוד מאוד קשות מבחינת הילדים, מבחינת המשפחות.
אנחנו טוענים שהמדיניות הנכונה היא להשקיע את המשאבים הללו בקהילה, בשירותים בתוך הקהילה, במשפחות ולא במוסדות שמי שיוצא נשכר מהם, מכל התקציבים ומכל השירותים הללו, אם אפשר לקרוא לזה כך, אלו מנגנוני הרווחה, הפקידים.
-- אני רוצה להגיד לך שאני פוגש אנשים מעמותות שבאות לטפל במשפחות, והם אומרים: תשמע, משפחות לגשת אלינו, כי ברגע שהם יגשו דרך הרווחה, פשוט יקחו להם את הילדים. כלומר, משפחה עם קושי צריכה לפחד ממשרד הרווחה שצריך לסייע למסכנים ועניים, שר הרווחה שיושב על הכיסא ומחמם אותו . משפחה צריכה לפחד שמא תבוא עובדת סוציאלית ותיקח להם את הילד, איפה הגענו?
זה נכון. אין ספק שהכתובת העיקרית היא של משפחות מוחלשות, ברוב רובם של המקרים מדובר במשפחות חד הוריות שעומדות בראשן אימהות, הן באמת נמצאות במצב מאוד פגיע, חלש, אפשר בקלות יחסית לקחת להן את הילדים. אין להן כסף לעורכי דין יקרים, אין להן אפשרות ליצור קשרים אפקטיביים שימנעו את זה, ועצם העמידה החברתית, המעמד החברתי המוחלש שלהן, הוא כבר מסמן אותן, הופך אותן למטרה קלה יחסית לקחת מהן את הילדים.
-- מה שאת אומרת, שכשעושים בדיקות למסוגלות הורית שבהם יש המלצות למשמורת של הורה כזה או אחר, ו/או עם דרכי טיפול ו/או הוצאת הילדים, ובעצם מה שאת אומרת שבית המשפט בארסנל הזה הוא חותמת גומי על אותו תסקיר, מוציא את הילדים, ולא מאפשר להם להתפטר ובעצם לא מטפל אלא שם אותם באיזה שהיא משפחת אומנה לצורך העניין או באיזה שהוא מוסד.
כן. זה נכון. בואי נאמר שבשביל להוציא את הילדים מחזקת ההורים, את צריכה גם על מה לבסס את זה על איזה שהיא טענה שיש בעיה. יש באמת מקרים שיש פגיעה בילדים, אבל אלה הם המקרים המאוד מעטים באופן יחסי. אם את תקראי את המאמר של ורד סלונים נבו ולנדר, שהם חוקרים בכירים בעבודה סוציאלית, הם טוענים שמכל הילדים שמוצאים מהבית למשפחות אומנה ולמוסדות, רק 5% נפגעו באופן משמעותי, פיזי ומינית. למעשה כל שאר המקרים מוגדרים כילדים מוזנחים או כל מיני הגדרות כאלה מאוד מעורפלות שלתוכם אפשר להכניס הכל.
אני זוכרת מקרה שאני הייתי מעורבת. אני פעילה בנושא למעלה מעשרים שנה. אני פעילה בנושא משנות ה- 90. אני זוכרת מקרה, הדוגמאות רבות מאוד והורים יכולים לתת לכם דוגמאות נוספות, המקרה שאני ליוויתי אותו הוא מקרה של אמא חד הורית שיש לה שני ילדים, ילדה בת 10 וילד בן 5. טענו נגד האמא שהיא ללא מסוגלות הורית, מזניחה את הילדים ולא מתפקדת מספיק טוב כהורה, ובחוות הדעת נאמר שבסלון, הכלב יושב על הספה ובסלון יש מזרון, והאמא נותנת לילד סנדויץ' עם נקניק או חומוס, שהוא לא אוכל מתאים לילדים.