תלונות קשות מאזרחים על תפקודו של מכון שקד לפסיכולוגיה בהנהלת הפסיכולוגיות סיון צמח וענת שמואלי. מדובר בחשש כי המכון פועל משיקולים זרים ע"פ הנחיות משרד הרווחה וכותב חוות דעת מכפישות נגד אזרחים שמוכתבות ע"י פקידות סעד.
"העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר על ילדיי" , mynet , איילת רוטה-גבאי , פברואר 2014
לצפיה בכתבה המלאה שפורסמה בידיעות רחובות הקלק כאן
כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון, המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות. מכון 'שקד': "אנו גורם ניטראלי, מקצועי ואובייקטיבי"
טענות קשות עלו בחודשים האחרונים נגד מכון 'שקד' לפסיכולוגיה ברחובות. מדובר במכון פרטי המספק שירותי אבחון וטיפול במקרים הקשורים לשירותי אימוץ ואומנה, ובנוסף מטפל במשפחות המופנות אליו על ידי פקידי סעד. 'התנועה למען עתיד ילדינו', הנלחמת למען זכויות הורים ומלווה משפחות בבתי משפט, הגישה לאחרונה תלונה למשרד הבריאות בנוגע לתיפקודו של המכון והחלטותיו.
הורים ששלושת ילדיהם כמעט הורחקו מהבית בהמלצת המכון טוענים כי החלטותיו נעשות, לכאורה, בלי קשר למציאות וללא התייעצות עם גורמים מקצועיים נוספים. אם לא די בכך, בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי אם שילדיה נלקחו ממנה, נטען כי במכון 'שקד' עיינו במסמכים חסויים וחיברו לגביה חוות דעת עוד בטרם שוחחו עמה.
מכל התלונות עולה טענה אודות קשר בלתי ראוי לכאורה בין המכון, שאמור לספק חוות דעת בלתי תלויה ונייטראלית, ובין משרד הרווחה, וזאת בשל סיבות כלכליות לכאורה.
בלי הילדים
בתמונת פספורט זעירה, החבויה בתוך נרתיק תעודת הזהות של האם, מצולם בנה הקטן בן הארבע. בתמונה, שמקומטת מעט לאחר שנים ארוכות של געגועים ודמעות, הוא מחייך. אמו, שאוחזת את התמונה בעדינות, מחייכת אליו בחזרה. חמש שנים עברו מאז צולמה התמונה. הילד כבר בן תשע, אבל לאמו אין אף תמונה עדכנית שלו. "במרכז הקשר אסור לצלם", היא מסבירה. "וזה המקום היחיד שבו אני רואה אותו בשנים האחרונות, שעה וחצי בשבוע, עם השגחה של עובדת סוציאלית. כשהוא רואה אותי, הוא מחבק אותי ומבקש לבוא איתי הביתה. הלוואי שיכולתי לקחת אותו".
את אחיו הבכור, שנלקח ממנה כשהיה בן שש והיום הוא כבר בן 11, לא ראתה מאז נלקח ממנה. "הוא לא נכלל בהסדרי הראייה", היא מספרת. "אחרי שנים ארוכות של הכפשה והשחרת השם שלי מצד בן זוגי לשעבר, העובדות הסוציאליות טוענות שזה לא טוב בשבילו לפגוש אותי". חמש שנים היא נלחמת כדי להשיב לחזקתה את ילדיה, או לפחות לקבל את הזכות לפגוש אותם בהסדרי ראייה הוגנים. "העובדת הסוציאלית כבר אמרה לי לוותר", היא מספרת בשקט. "היא אמרה שעוד כמה שנים הם יגיעו לגיל 18 ואז אני אוכל לראות אותם, אבל איך אני יכולה לוותר? הבאתי שני ילדים לעולם, הם חלק ממני, מהלב שלי, איך אני יכולה לוותר במאבק כל כך צודק".
למה ילדייך נלקחו ממך?
"הטענה הייתה שאני אלימה ומסוכנת לילדים".
זה נכון?
"לא. כמה חודשים קודם לכן החל סיכסוך גירושין ביני ובין בן זוגי לשעבר. חודשיים לפני שהילדים הוצאו מהבית, נקבע על ידי בית משפט שאני מקבלת משמורת על הילדים. פתאום הוא התחיל להגיש נגדי כמות עצומה של תלונות במשטרה. 12 תלונות הוגשו יום אחרי יום. הוא טען שאני אלימה לילדים ומסכנת אותם. יש לי מסמך שמאשר שעברתי איבחון למסוגלות הורית אצל פרופסור בבית חולים 'איכילוב', שקבע חד משמעית שאני לא מסוכנת לילדים. לאחר מכן נסגרו כל התיקים נגדי מחוסר אשמה פלילית".
האם. נאבקת לקבל את ילדיה בחזרה (צילום: אבי מועלם)
האם מניחה על השולחן קלסר עב כרס. בתוכו מסודרים בדקדקנות עשרות מסמכים משפטיים, איבחונים ודוחות. היא מדפדפת בין המסמכים, עד שהיא מגיעה לעמודים החתומים על ידי משטרת ישראל והפרקליטות. "הרינו להודיעך כי החקירה בעניינך שנפתחה בגין חשד לביצוע עבירת התעללות פיזית/נפשית של אחראי בקטין נסתיימה בשלב זה", נכתב שם. "התיק נסגר על יד פרקליטות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה פלילית במעשייך".
"לא דיברו איתי"
עם סגירת תיקי החקירה היא הייתה בטוחה כי ילדיה ישובו אליה, אך המציאות הוכיחה אחרת. "הילדים נשארו אצל אביהם", היא ממשיכה לספר. "פקידות הסעד החליטו, מסיבה לא ברורה, שהילדים, לא רק שלא יחזרו אליי, אלא שגם לא אזכה להסדרי ראייה הוגנים". את בנה הצעיר היא רואה פעם בשבוע תחת השגחה ואת בנה הבכור אינה פוגשת כלל. האם סירבה לוותר ופנתה שוב ושוב לגורמי הרווחה. "בספטמבר 2013 החליט בית המשפט שאעבור איבחון במכון 'שקד' ברחובות לקביעת המסוגלות ההורית שלי וכדי לסייע לבית המשפט להחליט אם אזכה לראות שוב את ילדי. לא הייתה לי שום אפשרות בחירה. נקבע שמכון 'שקד' הוא זה שיבצע את האיבחון, כי הוא זה שעובד עם משרד הרווחה".
עשית את האיבחון?
"הם מעולם לא דיברו איתי. לא פנים מול פנים ואפילו לא בטלפון. הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שפונים לבית המשפט כמכון מאבחן ומטפל הוא לדבר איתי. במקום לדבר איתי הם הוציאו מכתב בלע לבית המשפט".
לפי מסמכים רשמיים, בספטמבר 2013 מינה בית המשפט (לענייני משפחה) את מכון 'שקד' לבקשת עובדות משרד הרווחה לערוך איבחון לאם ולילדיה. לטענת האם, סמכויות הפיקוח של המכון פגו בנובמבר 2013, אך עד לאותו יום לא נערך לה לטענתה איבחון, ואיש מהמכון לא שוחח עימה. למרות זאת, חודשיים לאחר מכן הגיע לבית המשפט מכתב מטעם מכון 'שקד'. "לא רק שהם מכפישים אותי שם, וזה בלי שדיברו איתי בכלל, אלא שהם גם מציינים כי קראו את התיק המשפחתי החסוי, למרות שסמכויות הפיקוח שלהם פגו, כך שאסור היה להם לעיין בתיק הזה באופן חוקי".
האם נלחמת בימים אלה בשתי חזיתות משפטיות שונות. היא הגישה עתירה לבית המשפט העליון, שבה היא מציגה את מכון 'שקד' כגורם המוטה להשקפתה לטובת משרד הרווחה, ובכך מונע ממנה את הזכות לראות את ילדיה, ובנוסף הגישה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. שם היא טוענת, כי שופט בבית המשפט (נפתלי שילה) התיר קבלת מכתב ממכון 'שקד', שבו יש "משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת", וכן כי המכון פנה לבית המשפט ב"חוסר סמכות מוחלטת בתיק משפחה חסוי".
"לפעמים אני מרגישה שאני נלחמת נגד תחנות רוח, אבל אני לא מתכוונת לוותר. חמש שנים אני רואה את הילדים שלי רק מרחוק. לפעמים אני רואה את הבן הקטן שלי בדרך לבית הספר, עם ההליכה המסורבלת שלו, שאני מכירה כל כך טוב מאז שהתחיל ללכת". היא משתתקת לרגע ומנגבת את עיניה מהדמעות. "חמש שנים שלא חגגתי להם יום הולדת, או אמרתי להם לילה טוב. אסור לי ליצור איתם קשר, אסור לי להתקשר. אני לא מסוגלת לשבת ולחכות".
אמא זו היא אינה היחידה שטוענת להתנהלות לקויה של המכון הרחובותי. בשבועות האחרונים הוגשה למשרד הבריאות תלונה חתומה על ידי יעקב בן יששכר, העומד בראש 'התנועה למען עתיד ילדינו' שנלחמת למען זכויות הורים. במכתב דורש בן יששכר מהמשרד לבדוק את התנהלותו של מכון 'שקד', ואף להפסיק את פעילותו. "מכון 'שקד' הוא מכון שבו פסיכולוגים אמורים לתת חוות דעת לעניין כשירות הורים לגדל את ילדיהם, אך הוא בונה חוות דעת לפי רצון הרווחה", כותב בן יששכר. להשקפתו, "המכון מסתיר את קשריו עם עובדי הסעד, שלפעמים אף יושבים במכון ומנפיקים יחד את חוות הדעת. יש פה תעשיית מיליונים של כ־25 אלף שקל לאיבחון".
לדברי בן יששכר, 'התנועה למען עתיד ילדינו' מייצגת עשרות הורים מול שירותי הרווחה בבתי המשפט. "מכון 'שקד' הוא אחד המכונים הפרטיים שעובד עם בתי המשפט, עושה איבחונים, קובע מסוגלות הורית, ומשנה חיים של אנשים. משרד הרווחה עובד עם כ־15 מכונים פרטיים שכאלה, ועומד על כך שכשנדרש איבחון, הוא ייעשה באחד המכונים הללו בלבד", הוא טוען.
קישורים:
תלונה חמורה נגד ניבה מילנר, עו"ס מחוזית ת"א; סימונה שטיינמץ, פק"ס ארצית - בגין אי-קיום צווים שיפוטיים, רשלנות וגרימת נזקים לקטינים - דצמבר 2013 - ארגון הפשיעה הסוציאלי תולש ילדים מביתם בתואנות שונות ללא ראיות בבתי משפט בדלתיים סגורות, מעמיס את המשפחות ב"חוות דעת" מכפיש ומפריד בין הילדים להורים. להלן תלונה נגד אדריכלות ארגון הפשע הסוציאלי, עובדות ציבור, עובדות סוציאליות חברות באיגוד העובדים הסוציאליים: ניבה מילנר וסימונה שטיינמץ...
פקידת סעד ניבה מילנר - שקרים ודמגוגיה בסכסוכי גירושים - ספטמבר 2013 - במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בוועדה שהוקמה ב- 2006 לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות...
התשובות הלציות המרושעות של פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר לאמא המבקשת לראות את ילדיה - פקידת סעד לסדרי דין מחוזית (תל אביב) ניבה מילנר בתגובה לצית ומרושעת השיבה בלקוניות: "סוכם כי נושא שינוי הסדרי הראיה ישקל לאחר שתעברי אבחון מעמיק כפי שנקבע בוועדה" - לא נקבע כך בוועדה. ניבה מילנר מחזירה למעשה את האמא ל' לנקודת ההתחלה...
פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר - שיטות הפרסונה נון גרטה ל"טיפול סוציאלי" - מרץ 2012 - פקידת הסעד ניבה מילנר רואה באזרחים אשר אינם מצייתים לה אישיות בלתי רצויה (Persona non grata, פרסונה נון גרטה) שיש להיפטר מהם...
רשלנות פושעת בשם טובת האזרח - פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר - 2012 - פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. התי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק...
ניבה מילנר פקידת סעד מחוזית – מחבלת לאמא בשעות עבודתה ופוגעת בפרנסתה - ניבה מילנר מרכזת שרות לרווחת הפרט והמשפחה – לשכת רווחה, ניתקה את האמא ל' ש' מילדיה, מזה 3 שנים. ילדיה של ל' ש' נחטפו ממנה ביום 6.1.09 במהלך ועדת החלטה, לאחר שאתי דור דוברובינסקי פקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים נמצאים בסיכון...
"העובדת הסוציאלית אמרה לי לוותר על ילדיי" , mynet , איילת רוטה-גבאי , פברואר 2014
לצפיה בכתבה המלאה שפורסמה בידיעות רחובות הקלק כאן
כך טוענת אם שילדיה נלקחו ממנה בעקבות דוח של מכון 'שקד' לפסיכולוגיה מרחובות. תלונות שהצטברו נגד המכון, המספק שירותי איבחון וטיפול, וגם חוות דעת שנידונו בבית המשפט, מעלות חשש כי במקרים מסוימים הוא נשען על מסקנות משרד הרווחה, מסיבות כלכליות. מכון 'שקד': "אנו גורם ניטראלי, מקצועי ואובייקטיבי"
טענות קשות עלו בחודשים האחרונים נגד מכון 'שקד' לפסיכולוגיה ברחובות. מדובר במכון פרטי המספק שירותי אבחון וטיפול במקרים הקשורים לשירותי אימוץ ואומנה, ובנוסף מטפל במשפחות המופנות אליו על ידי פקידי סעד. 'התנועה למען עתיד ילדינו', הנלחמת למען זכויות הורים ומלווה משפחות בבתי משפט, הגישה לאחרונה תלונה למשרד הבריאות בנוגע לתיפקודו של המכון והחלטותיו.
הורים ששלושת ילדיהם כמעט הורחקו מהבית בהמלצת המכון טוענים כי החלטותיו נעשות, לכאורה, בלי קשר למציאות וללא התייעצות עם גורמים מקצועיים נוספים. אם לא די בכך, בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי אם שילדיה נלקחו ממנה, נטען כי במכון 'שקד' עיינו במסמכים חסויים וחיברו לגביה חוות דעת עוד בטרם שוחחו עמה.
מכל התלונות עולה טענה אודות קשר בלתי ראוי לכאורה בין המכון, שאמור לספק חוות דעת בלתי תלויה ונייטראלית, ובין משרד הרווחה, וזאת בשל סיבות כלכליות לכאורה.
בלי הילדים
בתמונת פספורט זעירה, החבויה בתוך נרתיק תעודת הזהות של האם, מצולם בנה הקטן בן הארבע. בתמונה, שמקומטת מעט לאחר שנים ארוכות של געגועים ודמעות, הוא מחייך. אמו, שאוחזת את התמונה בעדינות, מחייכת אליו בחזרה. חמש שנים עברו מאז צולמה התמונה. הילד כבר בן תשע, אבל לאמו אין אף תמונה עדכנית שלו. "במרכז הקשר אסור לצלם", היא מסבירה. "וזה המקום היחיד שבו אני רואה אותו בשנים האחרונות, שעה וחצי בשבוע, עם השגחה של עובדת סוציאלית. כשהוא רואה אותי, הוא מחבק אותי ומבקש לבוא איתי הביתה. הלוואי שיכולתי לקחת אותו".
את אחיו הבכור, שנלקח ממנה כשהיה בן שש והיום הוא כבר בן 11, לא ראתה מאז נלקח ממנה. "הוא לא נכלל בהסדרי הראייה", היא מספרת. "אחרי שנים ארוכות של הכפשה והשחרת השם שלי מצד בן זוגי לשעבר, העובדות הסוציאליות טוענות שזה לא טוב בשבילו לפגוש אותי". חמש שנים היא נלחמת כדי להשיב לחזקתה את ילדיה, או לפחות לקבל את הזכות לפגוש אותם בהסדרי ראייה הוגנים. "העובדת הסוציאלית כבר אמרה לי לוותר", היא מספרת בשקט. "היא אמרה שעוד כמה שנים הם יגיעו לגיל 18 ואז אני אוכל לראות אותם, אבל איך אני יכולה לוותר? הבאתי שני ילדים לעולם, הם חלק ממני, מהלב שלי, איך אני יכולה לוותר במאבק כל כך צודק".
למה ילדייך נלקחו ממך?
"הטענה הייתה שאני אלימה ומסוכנת לילדים".
זה נכון?
"לא. כמה חודשים קודם לכן החל סיכסוך גירושין ביני ובין בן זוגי לשעבר. חודשיים לפני שהילדים הוצאו מהבית, נקבע על ידי בית משפט שאני מקבלת משמורת על הילדים. פתאום הוא התחיל להגיש נגדי כמות עצומה של תלונות במשטרה. 12 תלונות הוגשו יום אחרי יום. הוא טען שאני אלימה לילדים ומסכנת אותם. יש לי מסמך שמאשר שעברתי איבחון למסוגלות הורית אצל פרופסור בבית חולים 'איכילוב', שקבע חד משמעית שאני לא מסוכנת לילדים. לאחר מכן נסגרו כל התיקים נגדי מחוסר אשמה פלילית".
האם. נאבקת לקבל את ילדיה בחזרה (צילום: אבי מועלם)
האם מניחה על השולחן קלסר עב כרס. בתוכו מסודרים בדקדקנות עשרות מסמכים משפטיים, איבחונים ודוחות. היא מדפדפת בין המסמכים, עד שהיא מגיעה לעמודים החתומים על ידי משטרת ישראל והפרקליטות. "הרינו להודיעך כי החקירה בעניינך שנפתחה בגין חשד לביצוע עבירת התעללות פיזית/נפשית של אחראי בקטין נסתיימה בשלב זה", נכתב שם. "התיק נסגר על יד פרקליטות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה פלילית במעשייך".
"לא דיברו איתי"
עם סגירת תיקי החקירה היא הייתה בטוחה כי ילדיה ישובו אליה, אך המציאות הוכיחה אחרת. "הילדים נשארו אצל אביהם", היא ממשיכה לספר. "פקידות הסעד החליטו, מסיבה לא ברורה, שהילדים, לא רק שלא יחזרו אליי, אלא שגם לא אזכה להסדרי ראייה הוגנים". את בנה הצעיר היא רואה פעם בשבוע תחת השגחה ואת בנה הבכור אינה פוגשת כלל. האם סירבה לוותר ופנתה שוב ושוב לגורמי הרווחה. "בספטמבר 2013 החליט בית המשפט שאעבור איבחון במכון 'שקד' ברחובות לקביעת המסוגלות ההורית שלי וכדי לסייע לבית המשפט להחליט אם אזכה לראות שוב את ילדי. לא הייתה לי שום אפשרות בחירה. נקבע שמכון 'שקד' הוא זה שיבצע את האיבחון, כי הוא זה שעובד עם משרד הרווחה".
עשית את האיבחון?
"הם מעולם לא דיברו איתי. לא פנים מול פנים ואפילו לא בטלפון. הדבר הראשון שצריך לעשות לפני שפונים לבית המשפט כמכון מאבחן ומטפל הוא לדבר איתי. במקום לדבר איתי הם הוציאו מכתב בלע לבית המשפט".
לפי מסמכים רשמיים, בספטמבר 2013 מינה בית המשפט (לענייני משפחה) את מכון 'שקד' לבקשת עובדות משרד הרווחה לערוך איבחון לאם ולילדיה. לטענת האם, סמכויות הפיקוח של המכון פגו בנובמבר 2013, אך עד לאותו יום לא נערך לה לטענתה איבחון, ואיש מהמכון לא שוחח עימה. למרות זאת, חודשיים לאחר מכן הגיע לבית המשפט מכתב מטעם מכון 'שקד'. "לא רק שהם מכפישים אותי שם, וזה בלי שדיברו איתי בכלל, אלא שהם גם מציינים כי קראו את התיק המשפחתי החסוי, למרות שסמכויות הפיקוח שלהם פגו, כך שאסור היה להם לעיין בתיק הזה באופן חוקי".
האם נלחמת בימים אלה בשתי חזיתות משפטיות שונות. היא הגישה עתירה לבית המשפט העליון, שבה היא מציגה את מכון 'שקד' כגורם המוטה להשקפתה לטובת משרד הרווחה, ובכך מונע ממנה את הזכות לראות את ילדיה, ובנוסף הגישה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. שם היא טוענת, כי שופט בבית המשפט (נפתלי שילה) התיר קבלת מכתב ממכון 'שקד', שבו יש "משוא פנים וגיבוש דעה מוקדמת", וכן כי המכון פנה לבית המשפט ב"חוסר סמכות מוחלטת בתיק משפחה חסוי".
"לפעמים אני מרגישה שאני נלחמת נגד תחנות רוח, אבל אני לא מתכוונת לוותר. חמש שנים אני רואה את הילדים שלי רק מרחוק. לפעמים אני רואה את הבן הקטן שלי בדרך לבית הספר, עם ההליכה המסורבלת שלו, שאני מכירה כל כך טוב מאז שהתחיל ללכת". היא משתתקת לרגע ומנגבת את עיניה מהדמעות. "חמש שנים שלא חגגתי להם יום הולדת, או אמרתי להם לילה טוב. אסור לי ליצור איתם קשר, אסור לי להתקשר. אני לא מסוגלת לשבת ולחכות".
אמא זו היא אינה היחידה שטוענת להתנהלות לקויה של המכון הרחובותי. בשבועות האחרונים הוגשה למשרד הבריאות תלונה חתומה על ידי יעקב בן יששכר, העומד בראש 'התנועה למען עתיד ילדינו' שנלחמת למען זכויות הורים. במכתב דורש בן יששכר מהמשרד לבדוק את התנהלותו של מכון 'שקד', ואף להפסיק את פעילותו. "מכון 'שקד' הוא מכון שבו פסיכולוגים אמורים לתת חוות דעת לעניין כשירות הורים לגדל את ילדיהם, אך הוא בונה חוות דעת לפי רצון הרווחה", כותב בן יששכר. להשקפתו, "המכון מסתיר את קשריו עם עובדי הסעד, שלפעמים אף יושבים במכון ומנפיקים יחד את חוות הדעת. יש פה תעשיית מיליונים של כ־25 אלף שקל לאיבחון".
לדברי בן יששכר, 'התנועה למען עתיד ילדינו' מייצגת עשרות הורים מול שירותי הרווחה בבתי המשפט. "מכון 'שקד' הוא אחד המכונים הפרטיים שעובד עם בתי המשפט, עושה איבחונים, קובע מסוגלות הורית, ומשנה חיים של אנשים. משרד הרווחה עובד עם כ־15 מכונים פרטיים שכאלה, ועומד על כך שכשנדרש איבחון, הוא ייעשה באחד המכונים הללו בלבד", הוא טוען.
קישורים:
תלונה חמורה נגד ניבה מילנר, עו"ס מחוזית ת"א; סימונה שטיינמץ, פק"ס ארצית - בגין אי-קיום צווים שיפוטיים, רשלנות וגרימת נזקים לקטינים - דצמבר 2013 - ארגון הפשיעה הסוציאלי תולש ילדים מביתם בתואנות שונות ללא ראיות בבתי משפט בדלתיים סגורות, מעמיס את המשפחות ב"חוות דעת" מכפיש ומפריד בין הילדים להורים. להלן תלונה נגד אדריכלות ארגון הפשע הסוציאלי, עובדות ציבור, עובדות סוציאליות חברות באיגוד העובדים הסוציאליים: ניבה מילנר וסימונה שטיינמץ...
פקידת סעד ניבה מילנר - שקרים ודמגוגיה בסכסוכי גירושים - ספטמבר 2013 - במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בוועדה שהוקמה ב- 2006 לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות...
התשובות הלציות המרושעות של פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר לאמא המבקשת לראות את ילדיה - פקידת סעד לסדרי דין מחוזית (תל אביב) ניבה מילנר בתגובה לצית ומרושעת השיבה בלקוניות: "סוכם כי נושא שינוי הסדרי הראיה ישקל לאחר שתעברי אבחון מעמיק כפי שנקבע בוועדה" - לא נקבע כך בוועדה. ניבה מילנר מחזירה למעשה את האמא ל' לנקודת ההתחלה...
פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר - שיטות הפרסונה נון גרטה ל"טיפול סוציאלי" - מרץ 2012 - פקידת הסעד ניבה מילנר רואה באזרחים אשר אינם מצייתים לה אישיות בלתי רצויה (Persona non grata, פרסונה נון גרטה) שיש להיפטר מהם...
רשלנות פושעת בשם טובת האזרח - פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר - 2012 - פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. התי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק...
ניבה מילנר פקידת סעד מחוזית – מחבלת לאמא בשעות עבודתה ופוגעת בפרנסתה - ניבה מילנר מרכזת שרות לרווחת הפרט והמשפחה – לשכת רווחה, ניתקה את האמא ל' ש' מילדיה, מזה 3 שנים. ילדיה של ל' ש' נחטפו ממנה ביום 6.1.09 במהלך ועדת החלטה, לאחר שאתי דור דוברובינסקי פקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים נמצאים בסיכון...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה