להלן הכתבה אין רווחה: "במקום לפקח, מוציאים מהבית" , עומרי אפרים, אביאל מגנזי וגלעד מורג , ynet , דצמבר 2013
פקיד סעד אחד מטפל ב-50 צווים בו זמנית, והתוצאה - ישראל מרבה להוציא ילדים מבתיהם. פרשת "ילד המריבה האתיופי" חשפה את המחדלים, השופטים מתחו ביקורת: "האופציה שהדודה תאמץ לא מוצתה, זו החמצה"
"ילד המריבה" נשאר אצל משפחת האומנה , אבל פרשת הפעוט ממוצא אתיופי אינה רק מקרה בודד ופרטי: המאבק על הפעוט, עוד מעט בן שלוש, חשף שוב את מחדלי מערכת הרווחה, מחדלים שבאו לידי ביטוי בהכרעת הדין של בית המשפט העליון אתמול (יום ב'). לדעת כל הצדדים והמומחים, אילולא שהה הילד זמן כה ארוך אצל משפחת האומנה, היה אינטרס מובהק להעבירו לדודתו הקצינה. גם השופטים, שבהחלטה דרמטית בחרו בסופו של דבר להשאירו אצל ההורים המאמצים, דיברו על "החמצה", אלו שהתנגדו היו חריפים בהרבה.
השופטת עדנה ארבל, שנמנתה עם דעת המיעוט, מתחה ביקורת קשה על רשויות הרווחה ובית המשפט לענייני משפחה בפרשה שנחשפה ב-ynet. היא תיארה כיצד לאורך כל הדרך הביעה הדודה נכונות לאמץ את הילד: "התרשמותי היא שרשויות הרווחה לא עשו די לבחון באופן ממשי גילויי נכונות שהועלו על ידי המשפחה לטפל בפעוט. לא התרשמתי כי נעשה מאמץ לחזק את המשפחה ולבחון אם ניתן, בליווי ובהדרכה מתאימים, להעביר את הקטין למשמורת של מי מבני המשפחה הביולוגית. לו הייתה מתקבלת הכוונה והדרכה שכזו, ייתכן שהצעת אימוץ קונקרטית של הדודה הייתה מתגבשת במועד מוקדם בהרבה".
גם ההחלטה הראשונית של בית המשפט להשאיר את הפעוט אצל משפחתו המאמצת בנימוק ל"קשר המועט" בין הילד למשפחתו הביולוגית זוכה לביקורת של ארבל. "בשלב זה, שבו גם הקשר בין הקטין להורים המיועדים לאמץ עוד היה בחיתוליו, קשה לקבל נימוק זה וממילא קשה גם לקבל את הבהילות שבה התקבלה ההחלטה על מסירתו למשפחת אומנה עם כוונת אימוץ מבלי שנבחנה ומוצתה בקשת הדודה, שהקטין הוא מבשרה, לאמצו בהסכמת אמו ולגדלו כבנה. הצעה זו ראויה הייתה להיבחן ולו משום שהיא הייתה מאפשרת לקטין המשך קשר עם אמו, שנשאה אותו ברחמה 9 חודשים, ולטובת הקטין שיוכל לגדול בכך בחיק משפחתו".
"מצב בלתי מתקבל על הדעת"
השופטת ארבל סיכמה את דבריה ותיארה את המצב שנוצר בתיק, שלפיו הילד הועבר למשפחת אומנה מבלי שמוצתה בדיקת האופציה של אימוץ בידי הדודה ובינתיים שהה כבר זמן רב אצל משפחת אומנה ונקשר אליה - כך שהכתיב למעשה מלכתחילה את ההחלטה בהליך האימוץ: "מצב זה, שמצמצם באופן ניכר את האפשרויות שבפני בית המשפט ומגביל את שיקול דעתו בסוגיה מהותית, דיני נפשות של ממש, הוא בלתי מתקבל על הדעת".
מנגד, המשנה לנשיא העליון, השופטת מרים נאור, טענה בדעת הרוב כי "בתיאור האירועים עד לתחילת שנת 2012 מצוי במידה רבה מענה לטענות המועלות כיום בדיעבד נגד שירותי הרווחה". נאור מציינת כי נבדקה האפשרות שהקטין ייקלט במשפחה המורחבת, אך נסיבות אובייקטיביות הקשו על כך, בהן מצבה הנפשי של האם, היחסים המורכבים בינה לבין אחיותיה, רצונה של האם, עמידתה של המשיבה לגדל את בנה בעצמה, והיותה של הדודה באותה עת בשירות סדיר ורווקה.
עם זאת, גם נאור סייגה את דבריה וכתבה כי על אף הדחיפות "לוח הזמנים שתואר מעורר במבט לאחור תחושה של החמצה. שכן, בזמן שהצעתה של הדודה עמדה לבחינתו של בית המשפט לענייני משפחה, כבר נקבעו למעשה עובדות בשטח. ייתכן כי לפחות במבט לאחור ניתן היה לבחור בחלופות אחרות, אשר הסיכון כי יביאו לשינוי עובדתי ובלתי הפיך הוא קטן יותר".
הדודה כואבת: "הרגשה נוראית"
ההורים המאמצים חגגו את ההחלטה ואמרו כי זה "היום המאושר בחייהם", הדודה הקצינה שנאבקה במשך תקופה ארוכה על אימוץ הפעוט כאבה את הכרעה. "זו הרגשה נוראית, אנחנו לא מעכלים את ההחלטה הזו בכלל", אמרה ל-ynet. "כמה שניסינו באמת להכין את עצמנו לכל אפשרות, אנחנו ממש לא היינו מוכנים להכרעה שכזו - לא רגשית ולא שכלית".
פרשה זו מעלה גם את השאלה אם המקרה הפרטי מסמן בעיה עמוקה יותר במדיניות רשויות הרווחה בכל הקשור להוצאת ילדים מבתיהם, ואם ידם של הרשויות קלה יותר על ההדק כאשר מדובר בהוצאת ילדים ממשפחות עולים. לפחות האחראי על משרד הרווחה סבור כי יש לבחון את השאלות הללו לעומק. שנים של ביקורת הביאו את שר הרווחה מאיר כהן להכריז לפני ארבעה חודשים על הקמת ועדה לבחינת הנושא. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, צפויה להגיש את מסקנותיה בקרוב.
"רשויות הרווחה בישראל לא הפנימו את החשיבות של זכות הילד לגדול אצל המשפחה הביולוגית", אומרת ד"ר רונה שוז, מומחית לדיני ילדים ממכללת "שערי משפט". לדבריה, "אם הזכות הזו הייתה עומדת לנגד עיניהם הם היו שוקלים לחיוב את האפשרות של הילד לגדול אצל משפחתו הביולוגית בשלב מוקדם יותר".
הזכות לזהות, הזכות להשתייכות
באמנת האו"ם לזכויות הילד, שבה עוגנה זכות זו, נכללות גם זכויות אחרות - הזכות לזהות והזכות להשתייכות. "אם הילד לא מודע לשורשים שלו זה יוצר בעיות של זהות עצמית", אומרת ד"ר שוז. "לפיכך, במקרים שבהם הילד יכול לגדול במשפחה הביולוגית יש לתת לכך עדיפות, ורק במקרי קיצון להוציא את הילד מביתו. כאשר מדובר בילד אתיופי שיש לו מראה אחר מזה של המשפחה המאמצת הקונפליקט רק מתחדד".
במשרד הרווחה אמרו אמש כי הוצאת ילד מהבית נעשית במסגרת "תהליך ארוך ורגיש מאוד, שמעורבים בו אנשי מקצוע רבים מתחומי החינוך, הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית". לדבריהם, ועדה בין-משרדית דנה בתוכניות הטיפול במשפחה בהשתתפות ההורים, ורק אם כל הניסיונות לסייע למשפחה לא צולחים פונה פקיד הסעד לבית המשפט לנוער, והוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית על הוצאת הילד מהבית או על דרכי טיפול אחרות.
"קיימת בעייתיות במדיניות הוצאה זמנית של ילדים ובאימוץ, במיוחד כאשר מדובר במשפחות מוחלשות", טוענת מנגד ד"ר שוז, שמוסיפה שישראל מרבה בהוצאה של ילדים מבתיהם. לדבריה, הסיבות לכך נעוצות במחסור במשאבים: "עובדים סוציאליים מבינים שהם לא יוכלו לפקח על הנעשה בבתי הילדים ולכן מעדיפים להוציא את הילד מביתו במקום לפקח ולטפל. שנית, בישראל מסיבות היסטוריות יש הרבה פנימיות ומוסדות ולכן יש אפשרות להוציא ילדים ובכך גם לאפשר את המשך הפעילות של המוסדות הללו".
פרשת הנסיך החטוף - חטיפת תינוק יוצאי אתיופיה לאימוץ
פקיד סעד אחד מטפל ב-50 צווים בו זמנית, והתוצאה - ישראל מרבה להוציא ילדים מבתיהם. פרשת "ילד המריבה האתיופי" חשפה את המחדלים, השופטים מתחו ביקורת: "האופציה שהדודה תאמץ לא מוצתה, זו החמצה"
"ילד המריבה" נשאר אצל משפחת האומנה , אבל פרשת הפעוט ממוצא אתיופי אינה רק מקרה בודד ופרטי: המאבק על הפעוט, עוד מעט בן שלוש, חשף שוב את מחדלי מערכת הרווחה, מחדלים שבאו לידי ביטוי בהכרעת הדין של בית המשפט העליון אתמול (יום ב'). לדעת כל הצדדים והמומחים, אילולא שהה הילד זמן כה ארוך אצל משפחת האומנה, היה אינטרס מובהק להעבירו לדודתו הקצינה. גם השופטים, שבהחלטה דרמטית בחרו בסופו של דבר להשאירו אצל ההורים המאמצים, דיברו על "החמצה", אלו שהתנגדו היו חריפים בהרבה.
השופטת עדנה ארבל, שנמנתה עם דעת המיעוט, מתחה ביקורת קשה על רשויות הרווחה ובית המשפט לענייני משפחה בפרשה שנחשפה ב-ynet. היא תיארה כיצד לאורך כל הדרך הביעה הדודה נכונות לאמץ את הילד: "התרשמותי היא שרשויות הרווחה לא עשו די לבחון באופן ממשי גילויי נכונות שהועלו על ידי המשפחה לטפל בפעוט. לא התרשמתי כי נעשה מאמץ לחזק את המשפחה ולבחון אם ניתן, בליווי ובהדרכה מתאימים, להעביר את הקטין למשמורת של מי מבני המשפחה הביולוגית. לו הייתה מתקבלת הכוונה והדרכה שכזו, ייתכן שהצעת אימוץ קונקרטית של הדודה הייתה מתגבשת במועד מוקדם בהרבה".
גם ההחלטה הראשונית של בית המשפט להשאיר את הפעוט אצל משפחתו המאמצת בנימוק ל"קשר המועט" בין הילד למשפחתו הביולוגית זוכה לביקורת של ארבל. "בשלב זה, שבו גם הקשר בין הקטין להורים המיועדים לאמץ עוד היה בחיתוליו, קשה לקבל נימוק זה וממילא קשה גם לקבל את הבהילות שבה התקבלה ההחלטה על מסירתו למשפחת אומנה עם כוונת אימוץ מבלי שנבחנה ומוצתה בקשת הדודה, שהקטין הוא מבשרה, לאמצו בהסכמת אמו ולגדלו כבנה. הצעה זו ראויה הייתה להיבחן ולו משום שהיא הייתה מאפשרת לקטין המשך קשר עם אמו, שנשאה אותו ברחמה 9 חודשים, ולטובת הקטין שיוכל לגדול בכך בחיק משפחתו".
 |
דרכי רמיה בסחר ילדים לאימוץ ע"פ השופטת מרים נאור |
השופטת ארבל סיכמה את דבריה ותיארה את המצב שנוצר בתיק, שלפיו הילד הועבר למשפחת אומנה מבלי שמוצתה בדיקת האופציה של אימוץ בידי הדודה ובינתיים שהה כבר זמן רב אצל משפחת אומנה ונקשר אליה - כך שהכתיב למעשה מלכתחילה את ההחלטה בהליך האימוץ: "מצב זה, שמצמצם באופן ניכר את האפשרויות שבפני בית המשפט ומגביל את שיקול דעתו בסוגיה מהותית, דיני נפשות של ממש, הוא בלתי מתקבל על הדעת".
מנגד, המשנה לנשיא העליון, השופטת מרים נאור, טענה בדעת הרוב כי "בתיאור האירועים עד לתחילת שנת 2012 מצוי במידה רבה מענה לטענות המועלות כיום בדיעבד נגד שירותי הרווחה". נאור מציינת כי נבדקה האפשרות שהקטין ייקלט במשפחה המורחבת, אך נסיבות אובייקטיביות הקשו על כך, בהן מצבה הנפשי של האם, היחסים המורכבים בינה לבין אחיותיה, רצונה של האם, עמידתה של המשיבה לגדל את בנה בעצמה, והיותה של הדודה באותה עת בשירות סדיר ורווקה.
עם זאת, גם נאור סייגה את דבריה וכתבה כי על אף הדחיפות "לוח הזמנים שתואר מעורר במבט לאחור תחושה של החמצה. שכן, בזמן שהצעתה של הדודה עמדה לבחינתו של בית המשפט לענייני משפחה, כבר נקבעו למעשה עובדות בשטח. ייתכן כי לפחות במבט לאחור ניתן היה לבחור בחלופות אחרות, אשר הסיכון כי יביאו לשינוי עובדתי ובלתי הפיך הוא קטן יותר".
הדודה כואבת: "הרגשה נוראית"
ההורים המאמצים חגגו את ההחלטה ואמרו כי זה "היום המאושר בחייהם", הדודה הקצינה שנאבקה במשך תקופה ארוכה על אימוץ הפעוט כאבה את הכרעה. "זו הרגשה נוראית, אנחנו לא מעכלים את ההחלטה הזו בכלל", אמרה ל-ynet. "כמה שניסינו באמת להכין את עצמנו לכל אפשרות, אנחנו ממש לא היינו מוכנים להכרעה שכזו - לא רגשית ולא שכלית".
פרשה זו מעלה גם את השאלה אם המקרה הפרטי מסמן בעיה עמוקה יותר במדיניות רשויות הרווחה בכל הקשור להוצאת ילדים מבתיהם, ואם ידם של הרשויות קלה יותר על ההדק כאשר מדובר בהוצאת ילדים ממשפחות עולים. לפחות האחראי על משרד הרווחה סבור כי יש לבחון את השאלות הללו לעומק. שנים של ביקורת הביאו את שר הרווחה מאיר כהן להכריז לפני ארבעה חודשים על הקמת ועדה לבחינת הנושא. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, צפויה להגיש את מסקנותיה בקרוב.
"רשויות הרווחה בישראל לא הפנימו את החשיבות של זכות הילד לגדול אצל המשפחה הביולוגית", אומרת ד"ר רונה שוז, מומחית לדיני ילדים ממכללת "שערי משפט". לדבריה, "אם הזכות הזו הייתה עומדת לנגד עיניהם הם היו שוקלים לחיוב את האפשרות של הילד לגדול אצל משפחתו הביולוגית בשלב מוקדם יותר".
הזכות לזהות, הזכות להשתייכות
באמנת האו"ם לזכויות הילד, שבה עוגנה זכות זו, נכללות גם זכויות אחרות - הזכות לזהות והזכות להשתייכות. "אם הילד לא מודע לשורשים שלו זה יוצר בעיות של זהות עצמית", אומרת ד"ר שוז. "לפיכך, במקרים שבהם הילד יכול לגדול במשפחה הביולוגית יש לתת לכך עדיפות, ורק במקרי קיצון להוציא את הילד מביתו. כאשר מדובר בילד אתיופי שיש לו מראה אחר מזה של המשפחה המאמצת הקונפליקט רק מתחדד".
במשרד הרווחה אמרו אמש כי הוצאת ילד מהבית נעשית במסגרת "תהליך ארוך ורגיש מאוד, שמעורבים בו אנשי מקצוע רבים מתחומי החינוך, הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית". לדבריהם, ועדה בין-משרדית דנה בתוכניות הטיפול במשפחה בהשתתפות ההורים, ורק אם כל הניסיונות לסייע למשפחה לא צולחים פונה פקיד הסעד לבית המשפט לנוער, והוא זה שמקבל את ההחלטה הסופית על הוצאת הילד מהבית או על דרכי טיפול אחרות.
"קיימת בעייתיות במדיניות הוצאה זמנית של ילדים ובאימוץ, במיוחד כאשר מדובר במשפחות מוחלשות", טוענת מנגד ד"ר שוז, שמוסיפה שישראל מרבה בהוצאה של ילדים מבתיהם. לדבריה, הסיבות לכך נעוצות במחסור במשאבים: "עובדים סוציאליים מבינים שהם לא יוכלו לפקח על הנעשה בבתי הילדים ולכן מעדיפים להוציא את הילד מביתו במקום לפקח ולטפל. שנית, בישראל מסיבות היסטוריות יש הרבה פנימיות ומוסדות ולכן יש אפשרות להוציא ילדים ובכך גם לאפשר את המשך הפעילות של המוסדות הללו".
פרשת הנסיך החטוף - חטיפת תינוק יוצאי אתיופיה לאימוץ
"אין מספיק כלים לטיפול"
חי ישראלי, יו"ר תא פקידי הסעד באיגוד העובדים הסוציאליים, סבור עם זאת כי הרשויות עושות את המקסימום במצבים מורכבים. "פקידי סעד הם אנשים מנוסים שלא מקבלים החלטות לבד או בקלות דעת. אנחנו לא פועלים בחלל ריק, אלא במסגרת חוקית. המדינה קבעה את הסמכויות להוצאת ילדים מהבית וההחלטות מתקבלות רק לאחר תהליך ממושך מאוד שכולל גורמים רבים. הוצאת ילד מהבית היא באמת הפתרון האחרון שלנו". אבל גם ישראלי מסכים כי קיים מחסור במשאבים: "פקיד אחד מטפל לעתים ב-80-50 צווים בו זמנית. העומס גדול מדי ואין מספיק כלים לטיפול".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לדברים: "המשרד שם לנגד עיניו בראש ובראשונה את עקרון טובת הילד. בית המשפט שותף מלא לתהליך והוא זה שמקבל את ההחלטה על הוצאת הילד מהבית. הוצאת ילד מהבית נועדה לשמור על ביטחונו, להגן עליו ולטפל בו. ההוצאה נעשית רק לאחר שהוצעו תוכניות טיפול למשפחה בתוך הקהילה. המטרה בראש ובראשונה היא לענות על צורכי הילדים ולדאוג לביטחונם, למוגנותם, להתפתחותם ולשלומם הפיזי והנפשי".
קישורים:
"הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת"-מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים - חברים יקרים, - כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים...
שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה - 14 ביוני 2013 - כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה - לזכויות ילדים והורים - כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחהירושלים - נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד, מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם...
משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה - המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחהלתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה - הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet...
תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...
פלייליסט: אימוץ - השירות למען הילד - פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד - משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים...
שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה(שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..
פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...
כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...
השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...
פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה - המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...
הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...
כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת- ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת...
פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז- יוני 2006 - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.
פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...
האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".
על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...
העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 -רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...
פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...
סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...
שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים...
"הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת"-מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים - חברים יקרים, - כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים...
שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה - 14 ביוני 2013 - כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה - לזכויות ילדים והורים - כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחהירושלים - נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד, מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם...
משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה - המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחהלתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה - הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet...
תחלואי תעשיית האימוץ - אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד - דצמבר 2012 - אמנון לוי, פנים אמיתיות - השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים...
פלייליסט: אימוץ - השירות למען הילד - פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד - משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים...
שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ - ינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה(שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" - מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..
פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...
כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...
השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...
פשעי משרד הרווחה - סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת - סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה - המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011...
הספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס - אוגוסט 2010 - ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ - פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ - במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך...
כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת- ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת...
פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז- יוני 2006 - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה - יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד...
השוק השחור של האימוצים בחו"ל - מאי 2007 - בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.
פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה - מאי 2010 - מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא...
האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 - האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".
על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים - כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. ...
העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ - מאי 2008 -רע"א 1841/08 - מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק...
פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה - התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק - נובמבר 2009 - מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. ...
סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו - ספטמבר 2007 - שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות ...
שיטות הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 - שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד - דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו - ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה