"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז, ל"א)מרץ 2011 - אשפוז שלא לצורך עשרות ילדים מידי שנה במוסדות פסיכיאטריים הוא דבר שכיח מזה שנים. מדובר בילדים שמטופלים ע"י עובדים סוציאליים לחוק הנוער ברשות המקומית. עובדים סוציאליים אלו שולחים את הילדים לאבחונים פסיכיאטריים ומשם למוסדות הפסיכיאטריים בצו בית משפט לנוער. זוהי עבודה טכנית של עובד סוציאלי לחוק הנוער, אשר ינטוש את הילד לאחר שהשליכו מהקהילה. המשפחה ברוב המקרים נאבקת לחלץ את הילד לשווא מול מערך הרווחה ובתי משפט לנוער, מה גם שלא כל משפחה יכולה לעמוד בהוצאות משפט של מאות אלפי שקלים.
ואכן בדיון הוועדה לזכויות הילד בכנסת בעניין האשפוזים (8.03.2011) אמר היו"ר זבולון אורלב: "חוסר התיאום הממשלתי שבא לידי ביטוי בכך שמוסד מסרב לקלוט ילד ... מוכיח שנדרשת הקמת נציבות זכויות הילד. אין היום רגולטור שרואה עצמו אחראי לילדים שנופלים בין הכיסאות" - רוצה לומר יתומי הרווחה שהוגלו מהקהילה על ידי העובדים הסוציאליים לחוק הנוער ובתי משפט לנוער מופקרים במסגרות הרווחה השונות.
הפרט והמשפחה צריכים להתמודד לבדם מול הבירוקרטיה הדורסנית של העובדים הסוציאליים ברשויות הרווחה, ובתי המשפט לנוער המצייתים להם.
נשאלת השאלה האם יש חוק או גוף המסייע לילדים שהוגלו מביתם ומשפחתם ע"י רשויות הרווחה?
לחה"כ זבולון אורלב אין תשובה לכך, ואינו עושה מאומה בנדון. חה"כ זבולון אורלב משמש כיו"ר ועדה הנקראת "הוועדה לזכויות הילד" אולם עיסוקה הוא ההיפוך הגמור: פגיעה בזכויות הילדים ע"י הוצאתם מביתם ומשפחתם והפקרתם במוסדות מסוכנים להם כגון מוסדות פסיכיאטריים. אולי הדבר נעוץ בכך שלילדים אין ייצוג בוועדה. הוועדה לזכויות הילד לא קידמה מעולם מימוש אמנת זכויות הילד בחוק שהומלץ ע"י ועדת רוטלוי בפברואר 2003, אלא מטרפדת כל חקיקה בנושא זכויות לילדים.
ואכן קריאות חברי הוועדה במהלך הישיבה כיוונו להקמת עוד מוסדות חוץ קהילתיים להמשך ההפקרות הקיימת.
”מתוך 133 בני נוער מאושפזים בשנה החולפת, שחרורם של 33 התעכב בשל חוסר מקום במוסדות פוסט אישפוזיים”, אמר ד”ר מיכה רגולסקי , מנהל מחלקת נוער במרכז לבריאות הנפש באר שבע,
"כל שנה בין 30 ל-100 ילדים נוספים מתדפקים על דלתותינו" אמר מוטי וינטר מנהל אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה.
”כשמנהלת חסות הנוער צריכה להחליט לאיזו נערה לתת עדיפות בכניסה למעון, לילדה שמנוצלת מינית וחיה ברחוב בעיר בדרום, או לנערה שמאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, למרות שהרופאים אומרים שהיא לא צריכה להיות שם, היא תעדיף לתת את קורת הגג לילדה שחיה ברחוב, ולכן נותרים עשרות ילדים באשפוז פסיכיאטרי ללא צורך”, אומר ד”ר יצחק קדמן, מנכ”ל המועצה לשלום הילד.
אם ישנם אלפי מסגרות חוץ ביתיות פנימיות, אומנה, הוסטלים ועוד, מדוע נכלאים ילדים באשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך?
המסגרות החוץ ביתיות מקבלות ילדים טובים ואינם מעוניינים לקבל ילדים שעובדים סוציאליים תייגו אותם כ"חולי נפש". בנוסף רשויות הרווחה כשיטה לאורך שנים משאירים ילדים אומללים שמתגלגלים בין מוסדות, או שנכלאים במוסדות בתנאים לא ראויים על מנת לשמש כבני ערובה להקמת מוסדות חוץ ביתיים נוספים. זוהי גם הסיבה שרשויות הרווחה והוועדה לזכויות הילד נוקטים סחבת בכל הקשור למימוש אמנת זכויות הילד.
קישורים:
ואכן בדיון הוועדה לזכויות הילד בכנסת בעניין האשפוזים (8.03.2011) אמר היו"ר זבולון אורלב: "חוסר התיאום הממשלתי שבא לידי ביטוי בכך שמוסד מסרב לקלוט ילד ... מוכיח שנדרשת הקמת נציבות זכויות הילד. אין היום רגולטור שרואה עצמו אחראי לילדים שנופלים בין הכיסאות" - רוצה לומר יתומי הרווחה שהוגלו מהקהילה על ידי העובדים הסוציאליים לחוק הנוער ובתי משפט לנוער מופקרים במסגרות הרווחה השונות.
הפרט והמשפחה צריכים להתמודד לבדם מול הבירוקרטיה הדורסנית של העובדים הסוציאליים ברשויות הרווחה, ובתי המשפט לנוער המצייתים להם.
נשאלת השאלה האם יש חוק או גוף המסייע לילדים שהוגלו מביתם ומשפחתם ע"י רשויות הרווחה?
לחה"כ זבולון אורלב אין תשובה לכך, ואינו עושה מאומה בנדון. חה"כ זבולון אורלב משמש כיו"ר ועדה הנקראת "הוועדה לזכויות הילד" אולם עיסוקה הוא ההיפוך הגמור: פגיעה בזכויות הילדים ע"י הוצאתם מביתם ומשפחתם והפקרתם במוסדות מסוכנים להם כגון מוסדות פסיכיאטריים. אולי הדבר נעוץ בכך שלילדים אין ייצוג בוועדה. הוועדה לזכויות הילד לא קידמה מעולם מימוש אמנת זכויות הילד בחוק שהומלץ ע"י ועדת רוטלוי בפברואר 2003, אלא מטרפדת כל חקיקה בנושא זכויות לילדים.
ואכן קריאות חברי הוועדה במהלך הישיבה כיוונו להקמת עוד מוסדות חוץ קהילתיים להמשך ההפקרות הקיימת.
”מתוך 133 בני נוער מאושפזים בשנה החולפת, שחרורם של 33 התעכב בשל חוסר מקום במוסדות פוסט אישפוזיים”, אמר ד”ר מיכה רגולסקי , מנהל מחלקת נוער במרכז לבריאות הנפש באר שבע,
"כל שנה בין 30 ל-100 ילדים נוספים מתדפקים על דלתותינו" אמר מוטי וינטר מנהל אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה.
”כשמנהלת חסות הנוער צריכה להחליט לאיזו נערה לתת עדיפות בכניסה למעון, לילדה שמנוצלת מינית וחיה ברחוב בעיר בדרום, או לנערה שמאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, למרות שהרופאים אומרים שהיא לא צריכה להיות שם, היא תעדיף לתת את קורת הגג לילדה שחיה ברחוב, ולכן נותרים עשרות ילדים באשפוז פסיכיאטרי ללא צורך”, אומר ד”ר יצחק קדמן, מנכ”ל המועצה לשלום הילד.
אם ישנם אלפי מסגרות חוץ ביתיות פנימיות, אומנה, הוסטלים ועוד, מדוע נכלאים ילדים באשפוז פסיכיאטרי שלא לצורך?
המסגרות החוץ ביתיות מקבלות ילדים טובים ואינם מעוניינים לקבל ילדים שעובדים סוציאליים תייגו אותם כ"חולי נפש". בנוסף רשויות הרווחה כשיטה לאורך שנים משאירים ילדים אומללים שמתגלגלים בין מוסדות, או שנכלאים במוסדות בתנאים לא ראויים על מנת לשמש כבני ערובה להקמת מוסדות חוץ ביתיים נוספים. זוהי גם הסיבה שרשויות הרווחה והוועדה לזכויות הילד נוקטים סחבת בכל הקשור למימוש אמנת זכויות הילד.
קישורים:
- "אז נכניס אותך למחלקה הסגורה" - בית חולים פסיכיאטרי לילדים - נס ציונה - תחקיר של מרב בטיטו
- סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי
- ניסויים בסמים פסיכיאטריים על ילדים במרכז רפואי לבריאות הנפש בנס ציונה - באר יעקב למציאת תחליף לריטלין
- פקידי סעד משועממים - שולחים ילדים למוסדות פסיכיאטרים ללא צורך, ושוכחים אותם שם- ישראל 2009 - עשרות ילדים "נתקעים" למשך חודשים, שנים, במוסד פסיכיאטרי בגלל תכנון תקציבי לקוי? - הכתבה "כלואים באשפוז" , מהעיתון "ישראל היום" 22.09.2009...
- פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"
- פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - משרד הרווחה משתמש בבתי חולים פסיכיאטריים כ'חדר המתנה' לפנימיות - אוקטובר 2010 - הצביעות והחזירות של מוסדות הרווחה - למרות אלפי מוסדות חוץ ביתיים, סוגי פנימיות: פוסט אשפוזית, טיפולית, חינוכי, שיקומי, .. מלכ"ריות, רשות חסות הנוער, .. אומנה, הוסטלים... - כאשר נדרשים מוסדות אלו לתת מענה טיפוסי למקרה שאליו יועדו, מתברר כי הם לא זמינים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה