בית המשפט קובע: מידע משטרתי כוזב גרם למעצר חף מפשע , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2015
צין וחוקר ממשטרת דימונה מסרו לבית המשפט, כי החשוד צולם כאשר הוא משתתף בתגרה - בעוד שהוא כלל לא נראה בסרטון
המשטרה תפצה את האיש ב-1,500 שקל
מ"י 12543-01-15, מדינת ישראל נ' מחמוד אבו-סעלוק / פס"ד
קצין וחוקר ממשטרת דימונה מסרו לבית המשפט מידע כוזב, אשר הביא למעצר שווא של אדם חף מפשע. כך עולה (6.12.15) מפסק דינו של סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, איתי ברסלר-גונן.
מחמוד אבו-סעלוק נעצר בינואר 2015 בחשד לתגרה במקום ציבורי, תקיפה והיזק לרכוש במזיד. בו ביום הורה הקצין הממונה בתחנת דימונה לבקש את הארכת מעצרם של אבו-סעלוק וחשודים נוספים. ברסלר-גונן אינו נוקב בשמותיהם של אנשי המשטרה המעורבים בתיק, אך בדיקת News1 העלתה שנציג המשטרה בבית המשפט היה רנ"ג שמואל שמואל. על בקשת המעצר היה חתום רס"ר גולן אסרס.
בדיון אמר שמואל, כי אבו-סעלוק נצפה במצלמות האבטחה כאשר הוא נוטל חלק בתגרה. הוא לא הביא עימו את הדיסק, אמר שדבריו מסתמכים על דוח הצפייה וציין ש"בהליך הזה ברוב המקרים לא צריך להביא את הדיסקים". על סמך דבריו של שמואל, הורה בית המשפט לעצור את אבו-סעלוק לשלושה ימים. אולם לאחר שבערעור בפני בית המשפט המחוזי צפו הצדדים יחדיו בסרטון, והתברר שאבו-סעלוק כלל אינו נראה בו, הוא שוחרר לשלושה ימי מעצר בית.
ברסלר-גונן קיבל את תביעתו של אבו-סעלוק לתשלום פיצוי על מעצר שווא. לדבריו, נכון שלא כל טעות של המשטרה בשיקול דעת מצדיקה פיצוי, אך "יש שיקול דעת ויש שיקול דעת. מקום שבו שיקול הדעת מופעל בהקשר שלפנינו מבלי להתבונן כמעט על הראיה היחידה, הרי שמדובר בהתרשלות שאין לקבלה ואין לאפשרהּ.
"שיקולי מדיניות מחייבים להבהיר כי מקום שבו ראיה אחת ויחידה היא המבדילה בין מעצרו לחרותו של אזרח, ובמיוחד כאשר ההשקעה בצפייה באותה ראיה אינה, מכבידה שאז חובה על הקצין הממונה לראותה טרם יורה על מעצרו של אדם. משכך, אינני מקבל טענת המשיבה שלפיה פעל הקצין הממונה בסבירות, ואני סבור שדי בכך כדי לקבוע שלא הייתה עילה למעצרו של המבקש, נוכח שלא היו ראיות לביצוע עבירה על ידו".
ברסלר-גונן ממשיך ומותח ביקורת על התנהלותה של המשטרה בדיון המעצרים: "המשטרה, בהגעתה עם תיק חקירה חסר לבית משפט השלום, כשהוא חסר וללא הדיסק, מנעה מבית המשפט את האפשרות למזער את הנזק שגרם הקצין הממונה לחרותו של המבקש.
"עוצמת הפגיעה בחירותו של אדם, עם מעצרו, מחייבת ליצור בסיס אמון בבית המשפט ובהליך הדיון בבקשת המעצר. אותו חשוד המובא אל בית המשפט, כשאין לו (ולסנגורו) גישה לחומר החקירה, נושא עיניו לבית המשפט שישמש לו מגן וביקורת על ההחלטה של הקצין הממונה ליטול את חרותו. במצב שכזה, חייבת המשטרה להניח בפני בית המשפט את מלוא חומר החקירה, או למצער לאפשר נגישות לאותו חומר חקירה, שאם לא כן לא יוכל בית המשפט לבקר את החלטתו של הקצין הממונה, ונמצאנו פוגעים באמון של החשוד בבית המשפט.
"...כאשר מביאה המשטרה חשוד להארכת מעצר, מבלי אותה ראיה מרכזית, היא מפרה את האמון בתהליך ועלולה ליצור רושם (מוטעה) כאילו בית המשפט נמצא מניה וביה בצד אחד של המתרס. קל וחומר כאשר מדובר בראיה מזכה שהמשטרה מונעת את יכולתו של בית המשפט לצפות בו. בהימנעות המשטרה מלהביא את הראיה המזכה לבית המשפט, היא הטעתה את בית משפט השלום וגררה את המשך מעצרו של המבקש".
ברסלר-גונן קבע, כי המשטרה תפצה את אבו-סעלוק ב-1,500 שקל. את אבו-סעלוק ייצג עו"ד אדיר בן-לולו, ואת המשטרה - עו"ד איציק מלכא.
צין וחוקר ממשטרת דימונה מסרו לבית המשפט, כי החשוד צולם כאשר הוא משתתף בתגרה - בעוד שהוא כלל לא נראה בסרטון
המשטרה תפצה את האיש ב-1,500 שקלמ"י 12543-01-15, מדינת ישראל נ' מחמוד אבו-סעלוק / פס"ד
קצין וחוקר ממשטרת דימונה מסרו לבית המשפט מידע כוזב, אשר הביא למעצר שווא של אדם חף מפשע. כך עולה (6.12.15) מפסק דינו של סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, איתי ברסלר-גונן.
מחמוד אבו-סעלוק נעצר בינואר 2015 בחשד לתגרה במקום ציבורי, תקיפה והיזק לרכוש במזיד. בו ביום הורה הקצין הממונה בתחנת דימונה לבקש את הארכת מעצרם של אבו-סעלוק וחשודים נוספים. ברסלר-גונן אינו נוקב בשמותיהם של אנשי המשטרה המעורבים בתיק, אך בדיקת News1 העלתה שנציג המשטרה בבית המשפט היה רנ"ג שמואל שמואל. על בקשת המעצר היה חתום רס"ר גולן אסרס.
בדיון אמר שמואל, כי אבו-סעלוק נצפה במצלמות האבטחה כאשר הוא נוטל חלק בתגרה. הוא לא הביא עימו את הדיסק, אמר שדבריו מסתמכים על דוח הצפייה וציין ש"בהליך הזה ברוב המקרים לא צריך להביא את הדיסקים". על סמך דבריו של שמואל, הורה בית המשפט לעצור את אבו-סעלוק לשלושה ימים. אולם לאחר שבערעור בפני בית המשפט המחוזי צפו הצדדים יחדיו בסרטון, והתברר שאבו-סעלוק כלל אינו נראה בו, הוא שוחרר לשלושה ימי מעצר בית.
ברסלר-גונן קיבל את תביעתו של אבו-סעלוק לתשלום פיצוי על מעצר שווא. לדבריו, נכון שלא כל טעות של המשטרה בשיקול דעת מצדיקה פיצוי, אך "יש שיקול דעת ויש שיקול דעת. מקום שבו שיקול הדעת מופעל בהקשר שלפנינו מבלי להתבונן כמעט על הראיה היחידה, הרי שמדובר בהתרשלות שאין לקבלה ואין לאפשרהּ.
"שיקולי מדיניות מחייבים להבהיר כי מקום שבו ראיה אחת ויחידה היא המבדילה בין מעצרו לחרותו של אזרח, ובמיוחד כאשר ההשקעה בצפייה באותה ראיה אינה, מכבידה שאז חובה על הקצין הממונה לראותה טרם יורה על מעצרו של אדם. משכך, אינני מקבל טענת המשיבה שלפיה פעל הקצין הממונה בסבירות, ואני סבור שדי בכך כדי לקבוע שלא הייתה עילה למעצרו של המבקש, נוכח שלא היו ראיות לביצוע עבירה על ידו".
ברסלר-גונן ממשיך ומותח ביקורת על התנהלותה של המשטרה בדיון המעצרים: "המשטרה, בהגעתה עם תיק חקירה חסר לבית משפט השלום, כשהוא חסר וללא הדיסק, מנעה מבית המשפט את האפשרות למזער את הנזק שגרם הקצין הממונה לחרותו של המבקש.
"עוצמת הפגיעה בחירותו של אדם, עם מעצרו, מחייבת ליצור בסיס אמון בבית המשפט ובהליך הדיון בבקשת המעצר. אותו חשוד המובא אל בית המשפט, כשאין לו (ולסנגורו) גישה לחומר החקירה, נושא עיניו לבית המשפט שישמש לו מגן וביקורת על ההחלטה של הקצין הממונה ליטול את חרותו. במצב שכזה, חייבת המשטרה להניח בפני בית המשפט את מלוא חומר החקירה, או למצער לאפשר נגישות לאותו חומר חקירה, שאם לא כן לא יוכל בית המשפט לבקר את החלטתו של הקצין הממונה, ונמצאנו פוגעים באמון של החשוד בבית המשפט.
"...כאשר מביאה המשטרה חשוד להארכת מעצר, מבלי אותה ראיה מרכזית, היא מפרה את האמון בתהליך ועלולה ליצור רושם (מוטעה) כאילו בית המשפט נמצא מניה וביה בצד אחד של המתרס. קל וחומר כאשר מדובר בראיה מזכה שהמשטרה מונעת את יכולתו של בית המשפט לצפות בו. בהימנעות המשטרה מלהביא את הראיה המזכה לבית המשפט, היא הטעתה את בית משפט השלום וגררה את המשך מעצרו של המבקש".
ברסלר-גונן קבע, כי המשטרה תפצה את אבו-סעלוק ב-1,500 שקל. את אבו-סעלוק ייצג עו"ד אדיר בן-לולו, ואת המשטרה - עו"ד איציק מלכא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה