הכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011
שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון. "נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי. "החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון".
שיינפלד חוזר במדויק על אזהרות שהשמיע הוא עצמו לפני כמה שנים, ושעמיתיו אמרו כבר בתחילת שנות ה-90 - אז נראה היה שהמחסור במוסדות טיפוליים לנוער חמור, אך מסתבר שעתה הוא חמור בהרבה. רק 10% מהקטינים בסיכון זוכים לטיפול במסגרת מתאימה, ולכל היתר משמשים הכלא והמחלקות הפסיכיאטריות הסגורות ברירת מחדל.
מדובר בהפקרה חמורה ששופטי נוער, עובדים סוציאליים, עורכי דין מהסנגוריה הציבורית ולפחות שלושה דו"חות של מבקרי המדינה מתריעים עליה שנים. כלא אופק מספק, אמנם, מסגרת מרשימה של טיפול והקניית כלים להשתלבות בחברה, אך הוא בית סוהר ולא מוסד טיפולי. הוא מיועד לעבריינים שנשפטו בעוון עבירות חמורות ואינו מסוגל, או אמור, לערב ביניהם לבין נערים ונערות הזקוקים לטיפול ולהשגחה. הדבר תקף פי כמה לגבי המחלקות הפסיכיאטריות, וממילא שתי המסגרות האלה כורעות תחת נטל הצפיפות.
בכנס באר שבע לילדים בסיכון 2010 הודה שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, כי "יד ההפרטה בשירותים לקטינים היתה קלה על ההדק". ואכן, צמצום התקציב וההפרטה הגורפת של מוסדות החסות לנוער דווקא בשנים שבהן קלטה המדינה שתי עליות גדולות - מחבר המדינות ומאתיופיה - הביאו לעלייה חדה בשיעור הנוער בסיכון המושלך לכלא, למחלקות הסגורות או לרחוב.
שר הרווחה החדש, משה כחלון, הוכיח את יכולתו לעמוד מול לחצים ולפעול לטובת הציבור בתחום התקשורת. עתה מוטלת עליו משימה קשה וחשובה פי כמה: לדאוג לתיקון העוול המתמשך בטיפול בנוער בסיכון, לטובת הקטינים והחברה כולה.
כששופט הנוער אברהם שיינפלד ניצב מול נערים עבריינים, הוא ידע שצריך למצוא להם מסגרת סגורה שתציב להם גבולת - אך לא היה מקום במוסדות הטיפוליים. "לזרוק אותם לרחוב היה רק מוסיף לנזקים שנגרמים להם ולסביבה, ולכן העדפתי לשלוח אותם לכלא ושיקבלו שיקום לאחר מכן", הוא מודה בראיון לגל"צ
קישורים:
שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון. "נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי. "החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון".
שיינפלד חוזר במדויק על אזהרות שהשמיע הוא עצמו לפני כמה שנים, ושעמיתיו אמרו כבר בתחילת שנות ה-90 - אז נראה היה שהמחסור במוסדות טיפוליים לנוער חמור, אך מסתבר שעתה הוא חמור בהרבה. רק 10% מהקטינים בסיכון זוכים לטיפול במסגרת מתאימה, ולכל היתר משמשים הכלא והמחלקות הפסיכיאטריות הסגורות ברירת מחדל.
מדובר בהפקרה חמורה ששופטי נוער, עובדים סוציאליים, עורכי דין מהסנגוריה הציבורית ולפחות שלושה דו"חות של מבקרי המדינה מתריעים עליה שנים. כלא אופק מספק, אמנם, מסגרת מרשימה של טיפול והקניית כלים להשתלבות בחברה, אך הוא בית סוהר ולא מוסד טיפולי. הוא מיועד לעבריינים שנשפטו בעוון עבירות חמורות ואינו מסוגל, או אמור, לערב ביניהם לבין נערים ונערות הזקוקים לטיפול ולהשגחה. הדבר תקף פי כמה לגבי המחלקות הפסיכיאטריות, וממילא שתי המסגרות האלה כורעות תחת נטל הצפיפות.
בכנס באר שבע לילדים בסיכון 2010 הודה שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, כי "יד ההפרטה בשירותים לקטינים היתה קלה על ההדק". ואכן, צמצום התקציב וההפרטה הגורפת של מוסדות החסות לנוער דווקא בשנים שבהן קלטה המדינה שתי עליות גדולות - מחבר המדינות ומאתיופיה - הביאו לעלייה חדה בשיעור הנוער בסיכון המושלך לכלא, למחלקות הסגורות או לרחוב.
שר הרווחה החדש, משה כחלון, הוכיח את יכולתו לעמוד מול לחצים ולפעול לטובת הציבור בתחום התקשורת. עתה מוטלת עליו משימה קשה וחשובה פי כמה: לדאוג לתיקון העוול המתמשך בטיפול בנוער בסיכון, לטובת הקטינים והחברה כולה.
כששופט הנוער אברהם שיינפלד ניצב מול נערים עבריינים, הוא ידע שצריך למצוא להם מסגרת סגורה שתציב להם גבולת - אך לא היה מקום במוסדות הטיפוליים. "לזרוק אותם לרחוב היה רק מוסיף לנזקים שנגרמים להם ולסביבה, ולכן העדפתי לשלוח אותם לכלא ושיקבלו שיקום לאחר מכן", הוא מודה בראיון לגל"צ
הכתבה שופט: "שלחתי נערים לכלא מתוך מצוקה" , גל"צ , יולי 2011
"הייתי כותב לעיתים קרובות החלטות מהבטן במקום מהראש, ושלחתי נערים עבריינים לכלא כי לא היה להם מקום במוסד טיפולי סגור", אומר שופט הנוער אברהם שיינפלד, בעברו נשיא בתי-המשפט לנוער, שפורש כעת לאחר 31 שנות פעילות.
"הייתי במצוקה: כשופט נוער, אני יודע שאפשר וצריך לשקם נערים כדי להוציא אותם ממעגל העבריינות והמצוקה - אבל אני לא יכול לממש זאת", אמר שיינפלד בראיון לתוכניתנו "עושים צהריים" עם יעל דן, "לכן העדפתי לשלוח אותם לכלא, כי להחזיר אותם לרחוב רק יוסיף לנזקים שנגרמים לו ולציבור".
"כאשר נתקלים בנער צעיר שעבר מסכת חיים קשה והגיע למעשה עבריינות, ומגיעות אלייך חוות דעת פסיכולוגיות ופסיכיאטריות שמעידות על כך שאפשר לשקם אותו, אבל אין לך לאן לשלוח אותו - אתה מרגיש חסר אונים", שיתף השופט הפורש, "הנער נכנס לכלא למספר חודשים, ובצאתו הוא מטופל על-ידי הרשות לשיקום האסיר - טיפול שהיה אמור לקבל לפני שנכנס לכלא".
לדברי שיינפלד, "מדובר במתבגרים, וידוע שלפעמים צריך להציב להם גבולות חיצוניים כדי לעזור להם ליצור גבולות פנימיים. בנוסף לגבולות הללו, יש להעניק הליך טיפולי. הכתובת לטענות היא המדינה", הדגיש, "יש אנשי מקצוע נהדרים וחדורי מוטיבציה שיודעים להעניק את הטיפל הזה, אבל אם לא נותנים להם כלים לעשות זאת הם לא יכולים לעשות דבר".
"יש מסגרות לנוער כזה, אבל פשוט אין בהן מספיק מקום", אומרת טלי יוגב מהרשות לחסות הנוער במשרד הרווחה, "אנחנו נכנסים בספטמבר להכפלה של מספר המקומות, ולאחר מכן לשילוש שלהם. אנחנו נערכים עכשיו לתת סוף-סוף את המענה לסיטואציה הזו".
"הייתי במצוקה: כשופט נוער, אני יודע שאפשר וצריך לשקם נערים כדי להוציא אותם ממעגל העבריינות והמצוקה - אבל אני לא יכול לממש זאת", אמר שיינפלד בראיון לתוכניתנו "עושים צהריים" עם יעל דן, "לכן העדפתי לשלוח אותם לכלא, כי להחזיר אותם לרחוב רק יוסיף לנזקים שנגרמים לו ולציבור".
"כאשר נתקלים בנער צעיר שעבר מסכת חיים קשה והגיע למעשה עבריינות, ומגיעות אלייך חוות דעת פסיכולוגיות ופסיכיאטריות שמעידות על כך שאפשר לשקם אותו, אבל אין לך לאן לשלוח אותו - אתה מרגיש חסר אונים", שיתף השופט הפורש, "הנער נכנס לכלא למספר חודשים, ובצאתו הוא מטופל על-ידי הרשות לשיקום האסיר - טיפול שהיה אמור לקבל לפני שנכנס לכלא".
לדברי שיינפלד, "מדובר במתבגרים, וידוע שלפעמים צריך להציב להם גבולות חיצוניים כדי לעזור להם ליצור גבולות פנימיים. בנוסף לגבולות הללו, יש להעניק הליך טיפולי. הכתובת לטענות היא המדינה", הדגיש, "יש אנשי מקצוע נהדרים וחדורי מוטיבציה שיודעים להעניק את הטיפל הזה, אבל אם לא נותנים להם כלים לעשות זאת הם לא יכולים לעשות דבר".
"יש מסגרות לנוער כזה, אבל פשוט אין בהן מספיק מקום", אומרת טלי יוגב מהרשות לחסות הנוער במשרד הרווחה, "אנחנו נכנסים בספטמבר להכפלה של מספר המקומות, ולאחר מכן לשילוש שלהם. אנחנו נערכים עכשיו לתת סוף-סוף את המענה לסיטואציה הזו".
- פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - משרד הרווחה משתמש בבתי חולים פסיכיאטריים כ'חדר המתנה' לפנימיות - אוקטובר 2010 - הצביעות והחזירות של מוסדות הרווחה - למרות אלפי מוסדות חוץ ביתיים, סוגי פנימיות: פוסט אשפוזית, טיפולית, חינוכי, שיקומי, .. מלכ"ריות, רשות חסות הנוער, .. אומנה, הוסטלים... - כאשר נדרשים מוסדות אלו לתת מענה טיפוסי למקרה שאליו יועדו, מתברר כי הם לא זמינים...
- "אז נכניס אותך למחלקה הסגורה" - בית חולים פסיכיאטרי לילדים - נס ציונה - תחקיר של מרב בטיטו
- סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי
- ניסויים בסמים פסיכיאטריים על ילדים במרכז רפואי לבריאות הנפש בנס ציונה - באר יעקב למציאת תחליף לריטלין
- פקידי סעד משועממים - שולחים ילדים למוסדות פסיכיאטרים ללא צורך, ושוכחים אותם שם- ישראל 2009 - עשרות ילדים "נתקעים" למשך חודשים, שנים, במוסד פסיכיאטרי בגלל תכנון תקציבי לקוי? - הכתבה "כלואים באשפוז" , מהעיתון "ישראל היום" 22.09.2009...
- מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים - מרץ 2011 - הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה