פקידת הסעד נעמי ברקאי: "אבל ד"ר לוי הראה לי תמונות של ילדים שהוא הציל, הוא הראה לי תמונות…"
סיפור אמיתי ומרתק על זוג הורים צעירים אשר נולדה להם תינוקת עם גידול סרטני בכבד, ונאלצים לברוח ממערכות בריאות ורווחה אלימות כדי להציל את בתם מטיפולים כימותרפיים קטלניים, ולהביאה לניתוח בחו"ל. הסיפור המלא באתר בריאה.
המאמר נלחמים ברופאים כדי להציל את בתם , אבנר לוטן , mynet , נובמבר 2009
לעוברית שלהם אובחן גידול בכבד. הרופאים מבית החולים שניידר פתח תקווה המליצו על טיפול כימותראפי מיד עם לידתה, ואיימו לקחת את התינוקת מהוריה שסירבו לטיפול. איך נגמרה הפרשה
"אם זה מה שאני חושב, אז אין הרבה סיכויים שהתינוקת תשרוד בכלל אחרי הלידה". זו הייתה האבחנה הראשונה שקיבלו גילי ומירב לגבי מצב בתם, עוד לפני הלידה. זה היה לאחר שאובחן כי לעוברית הקטנה יש גידול בכבד. מכאן התחיל מאבקם של הזוג הצעיר בבית החולים, במנהל המחלקה האונקולוגית, ובממסד הרפואי, כדי למנוע טיפול כימותראפי.
הגידול הסרטני ממנו סבלה בתם הוא נדיר ביותר. רק 10 מקרים כאלה מתגלים מדי שנה בכל רחבי העולם. מכאן שלרופאים היה עניין גדול במקרה בהיבט המחקרי.
להפתעת גילי ומירב, הרופאים החליטו לא לבצע ניתוח אלא כימותראפיה. התינוקת נולדה בניתוח קיסרי, ומהר מאוד התחילו גילי ומירב להרגיש שמשהו לא בסדר. הרופאים לא אפשרו למירב להניק את התינוקת, ובקושי אפשרו לה לראות אותה. בשלב הזה, "משהו בנו הזדעק", מספרת מירב, "ואנחנו מתחילים לגשש אחר חוות דעת נוספת. מובהר לנו שאנחנו כבר במקום עם הכי הרבה ניסיון בבעיה הזאת, עם הרופאים הכי טובים. אנחנו מבולבלים, יורים שאלות לכל הכיוונים".
הרופאים המליצו להתחיל במהירות בטיפול הכימותראפי. גילי ומירב עוד התלבטו וניסו לקבל חוות דעת נוספות, ואז התחילו האיומים. "אני בא עכשיו מישיבת צוות", אמר הרופא המטפל. "ביקשו להתחיל בהליכים לשלילת האפוטרופסות, אבל בסוף שכנעתי אותם שאתם בסדר, ושרק צריך לשבת אתכם ולהסביר לכם כל דבר".
כשהשכנועים לא עזרו הטון הפך למאיים יותר. "נוציא צו מבית המשפט לעשות את הטיפול מיד". ואם ניקח אותה הביתה? שאלו ונענו כי "קצין הביטחון יעצור אתכם בדרך. ניקח מכם את האפוטרופסות ונעביר אותה לבית החולים, ובמעמד של שני רופאים בכירים נעשה לה את הטיפול בלי הסכמתכם".
הלחץ עבד, וגילי ומירב הסכימו להתחיל את הטיפול. כעבור כמה ימים מצבה של התינוקת התחיל להתדרדר. ספירת הדם שלה הייתה נמוכה, והיא נזקקה לעירוי דם. שבועיים לאחר הטיפול הכימותראפי, התיאבון שלה פסק, היא הפסיקה לינוק, החום עלה והיא התחילה לקדוח. מירב וגילי הריצו אותה חזרה לבית החולים. שם אבחנו חום של 39.6 מעלות כשהאישונים שלה מתגלגלים. לבסוף הופיע הרופא ואיבחן דלקת ריאות. "הטיפול שהרופא תיאר כ'כימותראפיה חלשה מאוד, כמעט בלי תופעות לוואי', כמעט הרג אותה", נזכר גילי, "אני מתחיל להבין שעושים בה ניסוי. הרופאים פועלים על פי הוראות ההנהלה, המונעת מכוחן של חברות התרופות ושיקוליהן הכלכליים".
מירב וגילי החליטו לנסות אלטרנטיבה, אך ידעו שבית החולים לא יוותר בלי מאבק משפטי, ועל כן פנו לעו"ד יצחק חושן. חושן התייחס אליהם תחילה בספקנות כאל זוג תמהונים. אבל בהמשך השתכנע והחל לסייע לזוג במאבק.
במקביל, פנו הזוג למטפל אלטרנטיבי, והחליטו שאין בכוונתם לחזור להמשך הטיפול הכימותראפי בבית החולים. בית החולים החל בהליך משפטי לשלילת האפוטרופסות של ההורים, כדי להחזיר את התינוקת להמשך הטיפול.
------------ סוף מאמר מ- mynet
גילי ומירב פתחו אתר אינטרנט בריאה שבו הם מגוללים את כל סיפורם המרתק. בנוסף הם כתבו ספר בשם בריאה.
מתוך הפרק "המשפט" בספר בריאה:
פקידת הסעד נעמי ברקאי: "אבל ד"ר לוי הראה לי תמונות של ילדים שהוא הציל, הוא הראה לי תמונות…"
השופט מתגלה כאדם אצילי, בעל ראייה רחבה וחוש צדק מפותח. הוא פותח את הדיון בשאלה לפקידת הסעד: "הגברת ברקאי, מה פקידת סעד במעמדך עושה פה? הרי בדו"ח שלך לא מצוין שההורים מזניחים, אז מה את עושה כאן?". הבנתי מיד שהמלאכים התערבו לטובתנו. ... הוא פונה אל פקידת הסעד, ונוזף בה על שהתייצבה באולם שלו, אף-על-פי שאין שום חשש להזנחה. נעמי ברקאי מחווירה כסיד ושותקת. .... ביציאה מהאולם פוגשת אותנו נעמי ברקאי, פקידת הסעד, חיוורת מאוד, מאחלת לנו הצלחה ומגמגמת: "אבל ד"ר לוי הראה לי תמונות של ילדים שהוא הציל, הוא הראה לי תמונות…"
קישורים:
סיפור אמיתי ומרתק על זוג הורים צעירים אשר נולדה להם תינוקת עם גידול סרטני בכבד, ונאלצים לברוח ממערכות בריאות ורווחה אלימות כדי להציל את בתם מטיפולים כימותרפיים קטלניים, ולהביאה לניתוח בחו"ל. הסיפור המלא באתר בריאה.
המאמר נלחמים ברופאים כדי להציל את בתם , אבנר לוטן , mynet , נובמבר 2009
לעוברית שלהם אובחן גידול בכבד. הרופאים מבית החולים שניידר פתח תקווה המליצו על טיפול כימותראפי מיד עם לידתה, ואיימו לקחת את התינוקת מהוריה שסירבו לטיפול. איך נגמרה הפרשה
"אם זה מה שאני חושב, אז אין הרבה סיכויים שהתינוקת תשרוד בכלל אחרי הלידה". זו הייתה האבחנה הראשונה שקיבלו גילי ומירב לגבי מצב בתם, עוד לפני הלידה. זה היה לאחר שאובחן כי לעוברית הקטנה יש גידול בכבד. מכאן התחיל מאבקם של הזוג הצעיר בבית החולים, במנהל המחלקה האונקולוגית, ובממסד הרפואי, כדי למנוע טיפול כימותראפי.
הגידול הסרטני ממנו סבלה בתם הוא נדיר ביותר. רק 10 מקרים כאלה מתגלים מדי שנה בכל רחבי העולם. מכאן שלרופאים היה עניין גדול במקרה בהיבט המחקרי.
להפתעת גילי ומירב, הרופאים החליטו לא לבצע ניתוח אלא כימותראפיה. התינוקת נולדה בניתוח קיסרי, ומהר מאוד התחילו גילי ומירב להרגיש שמשהו לא בסדר. הרופאים לא אפשרו למירב להניק את התינוקת, ובקושי אפשרו לה לראות אותה. בשלב הזה, "משהו בנו הזדעק", מספרת מירב, "ואנחנו מתחילים לגשש אחר חוות דעת נוספת. מובהר לנו שאנחנו כבר במקום עם הכי הרבה ניסיון בבעיה הזאת, עם הרופאים הכי טובים. אנחנו מבולבלים, יורים שאלות לכל הכיוונים".
הרופאים המליצו להתחיל במהירות בטיפול הכימותראפי. גילי ומירב עוד התלבטו וניסו לקבל חוות דעת נוספות, ואז התחילו האיומים. "אני בא עכשיו מישיבת צוות", אמר הרופא המטפל. "ביקשו להתחיל בהליכים לשלילת האפוטרופסות, אבל בסוף שכנעתי אותם שאתם בסדר, ושרק צריך לשבת אתכם ולהסביר לכם כל דבר".
כשהשכנועים לא עזרו הטון הפך למאיים יותר. "נוציא צו מבית המשפט לעשות את הטיפול מיד". ואם ניקח אותה הביתה? שאלו ונענו כי "קצין הביטחון יעצור אתכם בדרך. ניקח מכם את האפוטרופסות ונעביר אותה לבית החולים, ובמעמד של שני רופאים בכירים נעשה לה את הטיפול בלי הסכמתכם".
הלחץ עבד, וגילי ומירב הסכימו להתחיל את הטיפול. כעבור כמה ימים מצבה של התינוקת התחיל להתדרדר. ספירת הדם שלה הייתה נמוכה, והיא נזקקה לעירוי דם. שבועיים לאחר הטיפול הכימותראפי, התיאבון שלה פסק, היא הפסיקה לינוק, החום עלה והיא התחילה לקדוח. מירב וגילי הריצו אותה חזרה לבית החולים. שם אבחנו חום של 39.6 מעלות כשהאישונים שלה מתגלגלים. לבסוף הופיע הרופא ואיבחן דלקת ריאות. "הטיפול שהרופא תיאר כ'כימותראפיה חלשה מאוד, כמעט בלי תופעות לוואי', כמעט הרג אותה", נזכר גילי, "אני מתחיל להבין שעושים בה ניסוי. הרופאים פועלים על פי הוראות ההנהלה, המונעת מכוחן של חברות התרופות ושיקוליהן הכלכליים".
מירב וגילי החליטו לנסות אלטרנטיבה, אך ידעו שבית החולים לא יוותר בלי מאבק משפטי, ועל כן פנו לעו"ד יצחק חושן. חושן התייחס אליהם תחילה בספקנות כאל זוג תמהונים. אבל בהמשך השתכנע והחל לסייע לזוג במאבק.
במקביל, פנו הזוג למטפל אלטרנטיבי, והחליטו שאין בכוונתם לחזור להמשך הטיפול הכימותראפי בבית החולים. בית החולים החל בהליך משפטי לשלילת האפוטרופסות של ההורים, כדי להחזיר את התינוקת להמשך הטיפול.
------------ סוף מאמר מ- mynet
גילי ומירב פתחו אתר אינטרנט בריאה שבו הם מגוללים את כל סיפורם המרתק. בנוסף הם כתבו ספר בשם בריאה.
מתוך הפרק "המשפט" בספר בריאה:
פקידת הסעד נעמי ברקאי: "אבל ד"ר לוי הראה לי תמונות של ילדים שהוא הציל, הוא הראה לי תמונות…"
השופט מתגלה כאדם אצילי, בעל ראייה רחבה וחוש צדק מפותח. הוא פותח את הדיון בשאלה לפקידת הסעד: "הגברת ברקאי, מה פקידת סעד במעמדך עושה פה? הרי בדו"ח שלך לא מצוין שההורים מזניחים, אז מה את עושה כאן?". הבנתי מיד שהמלאכים התערבו לטובתנו. ... הוא פונה אל פקידת הסעד, ונוזף בה על שהתייצבה באולם שלו, אף-על-פי שאין שום חשש להזנחה. נעמי ברקאי מחווירה כסיד ושותקת. .... ביציאה מהאולם פוגשת אותנו נעמי ברקאי, פקידת הסעד, חיוורת מאוד, מאחלת לנו הצלחה ומגמגמת: "אבל ד"ר לוי הראה לי תמונות של ילדים שהוא הציל, הוא הראה לי תמונות…"
קישורים:
- אתר בריאה של גילי ומירב - כולל קטעי עיתונות, יומן, ראיונות ברדיו
- עו"ס לחוק הנוער ובי"ח שניידר בפתח תקווה - טיפול כימותרפי מלווה בהקרנות בכפייה לילד בניגוד לרצון אימו - נובמבר 2012 - לרשויות הרווחה ובתי חולים עבר משותף בענייני סחר בילדים, ניסויים, התעללות והזנחה. בעיקר נגד משפחות מוחלשות. ידועה שואת ילדי הגזזת, חטיפת ילדי תימן, חטיפת דודו דהאן , מבית חולים בטר בחיפה, ועוד... וכן בימינו מאושפזים ילדים בכפייה בבתי חולים פסיכיאטריים שלא לצורך ועורכים בהם ניסויים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה