 |
| ניר זנו - זנה אחר המלצת פקידת הסעד בניגוד לחוק |
לצפיה בהחלטת השופט משה דרורי הקלק כאן
הפסיכיאטר ד"ר שלו עמית, כתב בחוות דעת מיום 16/11/16 על הקטינה: "מתמצאת מכל הבחינות, תהליך חשיבתה תקין, היא מודעת לרזון, אך מביעה חשש מעליה במשקל. היא מבינה שהיא סובלת מאנורקסיה, אך נראה שאינה מבינה כלל מדוע חשוב לשמור על משקל תקין ושאינה מעוניינת בכך בכלל. אשפוז יום אינו מתאים, וחובה להמשיך עם אשפוז מלא".
ביום 20/11/16 התקיים דיון בביהמ"ש לנוער, ועמדת עו"ס הנוער, הייתה לבצע אישפוז כפוי, למרות שהיא מודעת שלא מתקיימים תנאים משפטיים הדרושים לאשפוז כפוי, מאחר ויש לכנס ועדה פסיכיאטרית. ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי, טענה בצדק, כי לבית משפט אין סמכות להורות על אישפוז כפוי, ללא דיון והכרעה של ועדה פסיכיאטרית.
הקטינה טענה בבית המשפט כי חירותה האישית נפגעת, והיא מבקשת לעבור לאשפוז יום, ואם לא תעמוד בתנאי אשפוז יום, היא תעלה קומה אחת לאשפוז מלא, וזה בידיים שלה.
השופט דרורי מציין בהחלטה שלו, כי שופט הנוער ניר זנו הוסיף הערה בפרוטוקול: "בית המשפט מקיים שיחה חסויה עם הקטינה". סופו של דבר, שופט הנוער, ניר זנו, הוציא החלטה בניגוד לחוק, על אשפוז כפוי של הקטינה למשך 7 ימים, כשהוא מסתמך על חוות דעת יחיד של הפסיכיאטר שלו עמית.
ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי טענה כי "כאשר מדובר באשפוז כפוי ולא בטיפול במרפאה, אין מקום לעשות קיצורי דרך, ואין להסתפק בחוות דעת 'מומחה' אחד, אלא יש להביא את עניינה של הקטינה לפני הוועדה הפסיכיאטרית, שכן דרישת חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקיומה של ועדה פסיכיאטרית, עת מבקשים הארכת צו אשפוז, הינה דרישה מהותית ואינה דרישה פורמלית. החוק דורש אסמכתא רפואית נוספת בדמות הוועדה".
השופט דרורי הסכים איתה. הוא כתב שהגיע למסקנה לפיה יש להיענות לבקשה החלופית של המערערת והוא מורה, על הבאת הילדה ביום 22/11/16 לוועדה פסיכיאטרית בחיפה, ומרחיב, כי חוק הנוער תוקן בשנת תשנ"ה, והוספו לו סעיפים 3 ב' – 3ז', שעניינם טיפול נפשי בקטין.
"הסעיפים הולכים "מן הקל אל הכד": תחילה, בדיקה נפשית במרפאה; לאחר מכן, בדיקה פסיכיאטרית באשפוז; בשלב הבא – טיפול נפשי במרפאה; והשלב האחרון – שבו אנו מצויים בתיק זה – המוסדר בסעיף 3ה' לחוק, הוא "אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי", הכותרת של הסעיף.
בעניין זה, מצויים אנו במסגרת סעיף 3ה(א)(2) סיפא, הקובע כי בית משפט רשאי לאשפז קטין בבית חולים, לצורך קבלת אשפוז נפשי, אם מאובחנת אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולה לסכן אותו (וביחס לתנאי זה – אין מחלוקת כי הוא חל), כאשר הסעיף מוסיף את המילים הבאות: "ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך אשפוז".
בעיניי, תנאי זה הוא תנאי קרדינלי, שכן מדובר בחירות אדם.
קטין, בכלל אדם הוא.
לעניין זה, ראוי גם להזכיר את סעיף 3ו' לחוק, לפיו קטין שמלאו לו 15 שנים, אשר אינו מסכים לאשפוז בבית חולים, יהיה הקטין משיב, ויש לו זכות ייצוג על ידי עו"ד (מלאכה שעושה עו"ד קיסלסי במסירות רבה)".
השופט דרורי ממשיך וכותב, כי צודקת עו"ד מלי קיסלסי (המבצעת מלאכתה במסירות רבה), בדבר הצורך לקבל חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים, ואין להסתפק בחוות דעת יחיד של ד"ר עמית שלו. דרורי מרחיב, וכותב:
ועדה פסיכיאטרית מורכבת מחמישה אנשים, בעלי כשירויות שונות:
משפטן, הכשיר לשמש שופט שלום;
רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגדר;
פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית, בעל ניסיון מקצועי בטיפול בילדים ונוער; פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה חינוכית;
עובד סוציאלי, בעל ניסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער.
המחוקק בחר למנות גוף של 5 מומחים מדיסציפלינות שונות, הכוללות משפטן, פסיכיאטר, שני פסיכולוגים ועובד סוציאלי. לא ניתן לקבל את "קיצור הדרך", שעשה השופט ניר זנו.
סופו של דבר, השופט דרורי הורה, כי הקטינה תתייצב ביום 22/11/16, בפני הוועדה הפסיכיאטרית בחיפה, והוריה יתלוו אליה. תוצאות החלטת הוועדה הפסיכיאטרית ימסרו בפקס' ביום 22/11/16 לשופט דרורי וגם לשופט ניר זנו, ועורכת הדין מלי קיסלסי, תודיע האם בכוונתה להמשיך בדיון בערעור, או שהעניין הגיע לפתרון.
