שוטר ישראל קמינסקי - האם איים על עו"ד שבאה לייצג לקוח?

שוטר ישראל קמינסקי - איים על עו"ד שבאה לייצג לקוח?

ינואר 2016 - בית חולים איכילוב תל אביב - מתוך פוסט פייסבוק של עו"ד יערה רשף -  שוטר של לב תל אביב ישראל קמינסקי שמאיים לכאורה על עורכת דין שתעוכב, חרף הצגת תעודת עו״ד ויפוי כח תקף. יולדת שביקשה להשתחרר תוך חתימה על כתב ויתור - זכות הנתונה לכל אזרח ואזרח (אני בעצמי השתחררתי כך מבית חולים וולפסון ביוני 2013). האם המסכנה מצאה עצמה מוחזקת לכאורה בכפייה באופן הזוי במחלקת יולדות בלא שהוצג בפניה או שנטען בפניה כי יש צו המורה לעשות כן, בלא שהוצג צו כזה בפניי, בלא שהסכימו לשחרר אותה וללא שצוות רפואי הסכים לשוחח איתה או איתי וחרף בקשות בנושא. מדינת ישראל? יותר כמו דיקטטורת קוריאה המפחידה. באין אונים האם האומללה פנתה אליי, אך מסתבר שגם כאשר יש עו״ד שרוצה להגן על זכויות אזרח, אין קול ואין עונה. מחר על הבוקר נהיה בבית משפט על מנת להגיש עתירה דחופה ומתאימה, אבל בינתיים, זה ישראל קמינסקי, שוטר סיור מתחנת לב תל אביב, וככה מתנהלת מחלקת יולדות באיכילוב, לידיעת כל הנשים ההרות המגיעות משכבת אוכלוסיה שנחשבת ל״מוחלשת״.

פרקליטות מופקרת - דוח נציבת הביקורת: הפרקליטות פוגעת בזכויות חשודים

השופטת בדימוס גרסטל קבעה בין השאר כי הפרקליטות לא עורכת שימוע לחשודים פליליים לפני הגשת כתב אישום נגדם, אף שהדבר עשוי להוביל לסגירת התיק.  - אמרי סדן | 25/1/2016  - nrg

נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, הגישה הבוקר (יום ב') ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את דוח הביקורת הרביעי שלה, שבו נקבע כי הפרקליטות לא מילאה כראוי את חובתה לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום, חרף העובדה שהחוק בנושא תוקן כבר לפני 15 שנה. הדוח הוגש כשברקע המאבק המתמשך בין הנהלת הפרקליטות לבין ארגון הפרקליטים בגוף הנציבות, והיעדר שיתוף הפעולה ביניהם.

הדוח הנוכחי מהווה מעין המשך לזה הקודם, שעסק באלה שנמצאים מצדו השני של ההליך הפלילי – נפגעי העבירה. גרסטל קבעה אז כי ישנם ליקויים חמורים בטיפול בנפגעי העבירה, וביניהם קורבנות לעבירות מין ואלימות קשות.

בדוח הנוכחי עסקה גרסטל בבחינת האופן שבו נוהגת הפרקליטות בצדדים להליך הפלילי, במקרה הזה – החשודים עצמם. הדוח מתבסס על תיקון לחוק סדר הדין הפלילי משנת 2000, המעגן את זכותו של חשוד בעבירה מסוג פשע (שעליה מוטל עונש של לפחות שלוש שנות מאסר) לקיים הליך של שימוע במטרה לשכנעהּ שלא להגיש נגדו כתב אישום כלל, או להקל בו.

בבדיקה שערכו אנשי הנציבות התברר כי בפרקליטות לא קיימת הנחיה ברורה ליישום החוק, ובמקרים רבים חשודים אינם מיודעים על הזכויות הנוגעות להליך השימוע. לפי ממצאי הנציבות, מדובר בהתנהלות חמורה משום שהשימועים הקודמים להגשת כתב אישום מהווים כלי אפקטיבי בידי החשודים. כך למשל, נמצא כי 44 מתוך 110 מקרי שימוע בעל-פה (כ-41%) שנבחנו על ידי הנציבות, הובילו להחלטה של הפרקליטות על סגירת התיק בעניינו של החשוד.

מקרים שבהם חלפו למעלה מ 14 ימים, מעת קבלת התיק ועד למשלוח מכתב היידוע לחשוד (כ- 59% מהמקרים שנבדקו)

 עוד נמצא כי קיים פער גדול בין חשודים שמיוצגים על ידי עורכי דין לבין אלה שאינם מיוצגים. באשר לאחרונים, גרסטל קבעה כי הם "אינם מקבלים את חומרי החקירה לקראת השימוע במרבית המקרים, ובקשתם לקיום שימוע בעל פה עשויה להידחות על הסף". בשל היעדרה של הנחיה מסודרת, לפי גרסטל, רשויות התביעה בישראל נוהגות בצורה לא אחידה. כך, למשל, עלה כי בין המחוזות השונים בפרקליטות קיימים הבדלים בכל הנוגע לזכות השימוע של חשוד בהליך פלילי.  
ב-44 מתוך 110 שימועים התיק נסגר

הדוח הנוכחי מהווה מעין המשך לזה הקודם, שעסק באלה שנמצאים מצדו השני של ההליך הפלילי – נפגעי העבירה. גרסטל קבעה אז כי ישנם ליקויים חמורים בטיפול בנפגעי העבירה, וביניהם קורבנות לעבירות מין ואלימות קשות.

בדוח הנוכחי עסקה גרסטל בבחינת האופן שבו נוהגת הפרקליטות בצדדים להליך הפלילי, במקרה הזה – החשודים עצמם. הדוח מתבסס על תיקון לחוק סדר הדין הפלילי משנת 2000, המעגן את זכותו של חשוד בעבירה מסוג פשע (שעליה מוטל עונש של לפחות שלוש שנות מאסר) לקיים הליך של שימוע במטרה לשכנעהּ שלא להגיש נגדו כתב אישום כלל, או להקל בו.

בבדיקה שערכו אנשי הנציבות התברר כי בפרקליטות לא קיימת הנחיה ברורה ליישום החוק, ובמקרים רבים חשודים אינם מיודעים על הזכויות הנוגעות להליך השימוע. לפי ממצאי הנציבות, מדובר בהתנהלות חמורה משום שהשימועים הקודמים להגשת כתב אישום מהווים כלי אפקטיבי בידי החשודים. כך למשל, נמצא כי 44 מתוך 110 מקרי שימוע בעל-פה (כ-41%) שנבחנו על ידי הנציבות, הובילו להחלטה של הפרקליטות על סגירת התיק בעניינו של החשוד.

עוד נמצא כי קיים פער גדול בין חשודים שמיוצגים על ידי עורכי דין לבין אלה שאינם מיוצגים. באשר לאחרונים, גרסטל קבעה כי הם "אינם מקבלים את חומרי החקירה לקראת השימוע במרבית המקרים, ובקשתם לקיום שימוע בעל פה עשויה להידחות על הסף". בשל היעדרה של הנחיה מסודרת, לפי גרסטל, רשויות התביעה בישראל נוהגות בצורה לא אחידה. כך, למשל, עלה כי בין המחוזות השונים בפרקליטות קיימים הבדלים בכל הנוגע לזכות השימוע של חשוד בהליך פלילי.
שימוע בלי עיקרי החשדות ובלי חומר החקירה

נושא נוסף שנבחן על ידי גרסטל נוגע לחובה ליידע חשוד על זכותו לשימוע מיידי עם קבלת תיק החקירה בפרקליטות או לאחר הגשת כתב אישום. ב-267 מקרים שנבחנו על ידי הנציבות נמצא כי בממוצע, חולפים 73 ימים ממועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות ועד למשלוח מכתב היידוע. גם במקרים שבהם נערך שימוע, גרסטל קבעה כי הוא התקיים מבלי שיועברו לחשוד עיקרי החשדות נגדו וחומר החקירה כנדרש בחוק.


בדוח הנוכחי, גרסטל הקדישה 18 מתוך 129 עמודים לעיסוק בתגובתה של הנהלת הפרקליטות לממצאיה ולתגובתה לגבי עמדה זו. כך, למשל, כתבה גרסטל: "בפרק הזמן שעבר מאז מסירת טיוטת הדוח כאמור לעיל ועד קבלת מכתבו של עו"ד אלי אברבנאל (המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים – א.ס.), לא ביקשה הפרקליטות לקבל את התיקים שבדק צוות הביקורת, והתיקים אכן לא נבדקו על ידה. חרף זאת, במכתבו של עו"ד אברבנאל, מבקשת הפרקליטות להטיל ספק בנכונות ממצאי הדוח, זאת על סמך תחושות והשערות בלבד". בדבריה היא התייחסה גם לכך שבתגובת הפרקליטות נמסר כי בשל עיצומי ארגון הפרקליטים, שמסרב לשתף פעולה עם הנציבות, לא היה ניתן להתייחס לכל הנתונים שבדוח.

"שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה הורו במפורש כי נבת"ם (נציבות הביקורת על הפרקליטות – א.ס.) תמשיך לעבוד באותה מתכונת שנקבעה עם מינויו של כב' השופט (בדימוס) גולדברג – מתכונת שהייתה מוסכמת על הנהלת הפרקליטות ועל ארגון הפרקליטים. שומה היה על הנהלת הפרקליטות לפעול לאכיפת הוראה זו, מחד גיסא, ולהגיב באופן מלא וענייני לטיוטת דוח הביקורת, מאידך גיסא – בין באמצעות גורמים הנמנים עם ארגון הפרקליטים, בין באמצעים אחרים".